א. כי מבניו של שם יצא דוד שממנו יצא משיח לעולמים (ולכן לא שייך לסכם (ראה אגרא דכלה, השנים כי הרי חי לעולם). בראשית יא, יא).
ב. פ' נח תשכ"ה.
ג. תלמידו מורינו שמואל.
ד. משום דבברכת המזון תקנו לומר יעלה ויבוא בבונה ירושלים משום שרק ברכה זו הוא תפילה להקב"ה משא"כ ברכות האחרים הם שבח והודאה, לכן גם בשמונה עשרה תקנוה בברכת רצה שהיא תפלה על השבת העבודה לבני ישראל (תוס' שבת כד, א ד"ה בבונה).
ה. שלא לבוא ח"ו לעבור על הלכות בורר בשבת.
ו. "מנויים".
ז. ניסן תשד"מ.
ח. מורה נבוכים, ספר המצוות ופירוש המשניות.
ט. הלכות שכנים, הלכות שותפין ועוד.
י. בלשון ערבי.
יא. איתא בילקוט ראובני (בשם מדרש אבכיר) "עד שלא נולד נח היו נולדים וידיהם אדוקים, שלימות בלי פירוד וחילוק ) שכל היד 1אצבעות (ויש בזה ב' פירושים: ) שהי' 2 של יד. mittensהי' כף אחת ע"ד עור בין אצבע לאצבע כמו שיש לתרנגול), כי לא היו צריכים לעבוד את האדמה (בכלי מחרישה), ונח נולד עם חיתוך אצבעות". ע"כ.
יב. ליל שבת קודש אומרים "זכר למעשה בראשית", מה יש לנו בעולם הזה עכשיו מזמן של מעשה בראשית? דגים. כי כל שאר ברואי עולם נשתנו בשעת המבול, ורק דגים שבים לא מתו, לפי שלא השחיתו, ולכן אוכלין אותו בזמן שאומרים זכר למעשה בראשית. וראה רש"י ז, כב. וגם (מטעמים החדש רש"י ו, יב ובשפתי חכמים. ערך דגים אות ד'. וראה פרי צדיק ח"ב דף קי, א).
יג. ראה רש"י בראשית ה, כט, שרש של נח היא נחה - מנוחה, שרש של מנחם הוא נחם - נחמה.
