הפרשה בתחילתה עוסקת במבול ובהצלת נח ומשפחתו, בסוף הפרשה – הפרשה עוסקת בבנית מגדל בבל, ובכך שלאחר מכן משפחתו של נח נפוצו והתחלקו לאומות ולשונות רבות. בפרשה נמנו שבעים שמות של בני נח, וחכמים למדו מכך ששבעים בנים אלו יסדו כל אחד אומה נפרדת, והם שבעים אומות העולם. במאמר זה נעסוק בשאלה מה המשמעות של חולקה זו? מי הם אומות אלו? האם בימינו ניתן לזהות אותם? ואיזה משמעות הלכתית יש לדברים?
חלוקת העולם
הכוזרי (מאמר א אות צה) מציין שבני יפת קיבלו את צפון העולם, בני חם את הדרום, ואילו שם את המרכז הממוזג המתאים לחכמה. ולפי שהאקלים של ארץ ישראל הראויה ביותר לקבלת הנבואה, ניתנה לאבותינו הקדושים לעם ישראל. האברבנאל (בראשית ט-י; מעייני הישועה מעיין ט תמר ד; משמיע ישועה מבשר טוב נבואה ז) מרחיב יותר כי העולם הקדמון חולק לפי היבשות, אסיה ניתנה לשם, וקרויה על שמו 'אשייא'. אירופה ניתנה ליפת וקרויה על שמו. ואילו אפריקה ניתנה לבני חם.
האברבנאל (מעייני הישועה מעיין ט תמר ד) מוסיף שמכיון שאסיה היא הגדולה ביבשות חלקים ממנה ניתנו לבני יפת, כדוגמת פרס ומדי, אולם הוא כותב כי נראה כי עם השנים הם נדדו ממקומות אלו לאירופה. נחלתו של שם מצטיינת בחכמה, נחלת חם עשירה במשאבי עושר של זהב ואבנים טובות, ונחלת יפת מצטיינת ביופי האנשים ומעלתם ושלמות מדותיהם. אולם כאשר היופי עומד בפני עצמו הוא כפי שהגדיר הרמב"ן את הדברים כי יון – יפת משולה לפרחים יופי בלי פרי בלי תוכן ומהות.
הפרשה עוסקת בסופה בדור ההפלגה ומונה 70 בני נח שמהם יצאו 70 אומות העולם? מה משמעות של 70 אומות העולם? האם ניתן לזהות אותם היום? האם יש הבדלים אתניים בין האיזורים השונים של העולם? מהו ההבדל באופי בין העמים השונים? מה הם מייצגים? מה הזיהוי של העמים השונים? ומה מקורם בתורה? איזה איזורים בעולם שייכים לשם? איזה ליפת? ואיזה לחם? מה הבדלי התרבות והאופי ביניהם? מה סנחריב עשה? ומה המציאות העולמית לפני ואחרי תקופת סנחריב? האם בימינו ניתן לזהות עמים? כיצד משפיעה נדידדת העמים על ההלכה? איזה הלכות נאמרו לעמים שונים? האם בימינו הלכות אלו נוהגות? מדוע הרמב"ם היה גר במצרים למרות האיסור? האם המצרים היום הם אלו שאבותינו השתעבדו בנו?
