אמר רבי מאיר: בשמחה תמיד
תורת החודש
אנחנו נכנסים כעת בעז"ה לחודש חשון הנקרא ג"כ: "מרחשוון" וטעמים רבים נאמרו לדבר וכבר הארכתי בהם פעמים הרבה.
והנה, זכינו לעבור כעת את ימי הרחמים והרצון ימי הסליחות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, הושענא רבה, שמיני עצרת, שמחת תורה, ואנחנו נמצאים כעת בפסגה הגבוהה ביותר שיכולים להיות אחרי כל הכפרה של הימים האלו, שהייתה הן ע"י בחינת: "יראה" שזה הבחינה של ימי ראש השנה ויום הכיפורים, והן בבחינת: "אהבה" שזה בחינת השמחה, שהיה לנו בימי חג הסוכות ושמחת תורה, ואת כל זה יש לנו לקחת לכיוון הזה של עבודת ה' בימים הפשוטים האלו, ועלינו לדעת שעבודת ה' היא בכל מקרא ובכל מצב ובימי חגים כבימי שגרה, ודווקא העבודה שלנו בימים אלו היא ללמוד ולהתפלל ולעסוק במעשים טובים, מכוח הימים הנפלאים והזוהרים שעברו עלינו כעת.
והנה, אצל יהודי אמיתי מושרש עמוק בליבו שיש לעשות תמיד את רצון ה' וממילא אין לו חילוק אם הוא נמצא בימי הוד או בימי חורף רגילים וחשוכים, וכמו שהוא מקיים את מצוות סוכה המגיע אחת לשנה כן יש לו לקיים בשמחה ובאהבה את מצוות תפילין המגיעה בכל יום ויום, ויש לו לאדם להכניס לעצמו חיות ושמחה בעבודת ה' יתברך, ולדעת שאין הוא עושה את המצוות לפי מצוות שהוא אוהב יותר או פחות אלא לפי מה שה' רוצה ממנו, ובהביטו כך על המצוות אין לו הבדל באיזה מקום הוא נמצא ובאיזה מצווה הוא נמצא! כי הכול הוא רצון ה' יתברך וכל מצווה מחייה אותו וממלאת את נשמתו, ועל כולם עסק התורה הקדושה, וכדאיתא במשנה (ריש פאה): "ותלמוד תורה כנגד כולם", ובחודש זה שאין בו טרדות יכול האדם להשקיע עצמו הרבה בעסק התורה הקדושה ועמלה באין מפריע ולעסוק בחוקי חורב, וירחשו שפתותיו בתורה, מלשון חודש זה הנקרא: "מרחשוון" מלשון רחש השפתיים שממשיכים לרחש מתפילות הימים הנוראים וכעת מרחשים את תורת חודש חשון!
דוקא עכשיו!
אני אוסיף מעשה נפלא שמובא בספר "הגדה של פסח - פרדס ההגדה" על הצדיק ר' שמואל ממאקרוב זיע"א שהיה תלמידו של ה"חוזה מלובלין" זיע"א שהיה עני ואביון ופעם הגיע אליו בערב פסח גביר אחד גדול והביא לו כל צרכי החג, והצדיק שמח שמחה גדולה וערך את הסדר בשמחה רבה, והנה, ביום השני הוא היה עייף מאוד והלך לנוח מעט והוא התעורר מאוחר מעט לפני חצות הלילה ועשה את הסדר בבהילות רבה בשביל להספיק את האפיקומן קודם חצות, והיה עצוב מאוד, והנה, לאחר החג כשהלך לרבו שאלו רבו: "מה עשית בליל הסדר השני"? ר' שמואל נבהל מאוד בחשבו שרבו ראה בשמים שהוא מיהר כל כך, וסיפר לו בלב נשבר כל המעשה, אמר לו רבו: "דע לך! כי הסדר הראשון היה יפה מאוד! אבל הוא היה מתוך גאווה מרוב שמחתך ולפי רום דרגתך! אמנם הסדר השני שהיה לשם שמים מתוך לב נשבר עשה רעש גדול בכל העולמות"!... והם הם הדברים הנ"ל: לפעמים בעבודה הזאת הפשוטה של ימי החורף הפשוטים וחודש חשון שאין בו חגים ופעמים שיותר שבורים ויותר קשה, אדרבה, עבודה זו היא גדולה בעיני ה' מאוד!
תיקון כל העולמות
וכל העבודה הזאת צריכה להיות מתוך שמחה - ושמעתי (אתמול) אור לר"ח חשון תשפ"ז שיחה ארוכה כאן בבית וגן ירושלים מהרה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שליט"א מנהריה [שבירכני אח"כ בחמימות רבה ובלחיצת יד ואמרתי לו ישר כוח על הדרשה והודה לי], והוא הביא בתוך דבריו על הפסוק (תהילים): "עבדו את י' בשמחה" שהוא ר"ת: "אביע", שזה ר"ת: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, שהם ד' העולמות, ואמר שאדם שעובד את ה' בשמחה מתקן בכל העולמות האלו!
יתן ה' שנזכה לחודש טוב! חורף בריא! בשורות טובות! וכל טוב סלה, אמן!