בראשית דברים // העתיד עדיין
מעשה באדם חריף וחד,
בעל ראיה עמוקה ורחוקה במיוחד,
אשר הכריז קבל-עם במוצאי פסח:
”מורי ורבותי, החורף כבר בפתח!“.
גיחכו כל אנשי העיר,
והנה הגיע חג הקציר:
”חברים, הגשם תיכף מגיע“ –
עומד הוא בשער ומתריע.
נדו האנשים בראשם, הפנו גב,
כך בחודש תמוז, גם בחודש אב.
והאיש בשלו זועק בגפו:
”הנה הנה, החורף כבר פה“.
עבר אלול, חלף לו סוכות,
משמיים החלו מזרזפות טיפות.
”ראו כי צדקתי“ – הוכיח לכולם.
”עוד בפסח זיהיתי – בא החורף לעולם“.
*
קוראים יקרים,
אינני רוצה להתגאות בכישרונותיי הברוכים, ולכן לא אחשוף מי חיבר את השיר המופלא שקראתם זה עתה.
אתייחס לתוכן בלבד.
אנו חיים בתקופה בה זיהוי וניבוי התרחשויות עתיד הוא מקצוע מבוקש.
הצפה של סקרים על גבי סקרים, מצד אחד.
מי יחיה ומי ימות. מי בקיצו ומי לא בקיצו.
ומצד שני, חילופי האשמות על מי שכן או לא זיהה מראש.
הראשון שזיהה מול הראשון שהזיע.
אנשים נדרשים לנבא עתידות, ונתבעים על שלא עשו כן.
שיא האבסורד מתרחש בליל הבחירות.
משעת סגירת הקלפיות ועד סיום ספירת הקולות.
מאות אלפי ציפורניים ברחבי הארץ נכססות במתח.
אנשים שוקעים במרתון ניחושים, מדגמים ופרשנויות.
טבלאות מתמלאות ונמחקות, מתעדכנות און-ליין.
תרחישים נרקמים ונפרמים בו-זמנית.
אגב, בתור אדם חובב מסתורין, שמתי לב שיש בריות שנבראו לשעה זו בלבד, כדוגמת התחש הקדום.
אנשי המספרים למשל, מכירים אותם?
פעם בכמה שנים הם מבליחים לעולם, מתראיינים בכמה כלי תקשורת, ומשזרחה השמש הם שבים לנהר דינור.
כך גם הצמד בדר-עופר זכרונם לברכה, ששפתותיהם מדובבות בקבר אחת לעונת בחירות.
בקיצור, מדובר בארבע-חמש שעות של שעשועי הבל וריק.
ואם היתה זו הנאה גרידא, ניחא.
אולם אנשים מכלים אנרגיה ומבזבזים כוחות נפש.
מתלהבים. מתרגזים. מתווכחים. מנצחים.
מבכים מרה וצוהלים בחדוה.
זה כיף. אין טעם להכחיש.
אחרת לא היינו עושים זאת.
כיף מהחלל הפנוי.
*
כן כן, קוראים יקרים, חלל פנוי, זוכרים?
זה מהמדור של ’להתקרב למציאות‘.
אז הנה הפתעת הבחירות שלנו:
בעקבות בקשות חוזרות ונשנות, בתוספת תשלום סמלי, חזרנו עם המדור האהוב.
מדור שעוסק בחיבור למציאות, וויתור על חיים חילופיים בכל מיני מציאויות דמיוניות.
מוזמנים להפליג איתנו יחד למסע חורף מרתק וסוחף בעקבות המציאות האבודה.
איש בל יעדר!
א געזונטע ווינטר
העורך
