ברכתו של המגיד ממעזריטש בזש"ק

המאור עינים גידל בביתו יתום מקרוביו, וביקש להשיאו ליתומה שנתגדלה אצל הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע, פעם דברו ביניהם על קביעת זמן החתונה, אמר המאור עינים: שהוא מרוצה לכל עת וזמן! השיב המגיד: הן אני לוקח את הזוג להחזיקם על שלחני, על כן לא אוותר על הנדן שהבטיח כבודו! על פי פקודת המגיד הוכרח המאור עינים ליסע בין אנשי שלומו לקבץ על מעות לנדוניא ולהוצאות החתונה, אבל הרבה מפריעים ומכשולות נזדמנו לו בדרך, כשכבר היה בידו איזה סכום מסוים הגיע לעיר שלא היה בה מקוה, ונתן את כל המעות לבנין המקוה, כשחזר ר' נחום אל המגיד בידים ריקניות, שאלו המגיד על הנדוניא, השיב המאור עינים: שנותן הוא לזוג כנדוניא את הזוג המצוה שעשה בממון ההוא! אבל המגיד לא רצה לוותר, והמאור עינים הוכרח לנסוע שנית, וכעת הצליח בדרכו ואסף את הנדוניא וההוצאות, ועוד נשארו לו ארבעים רו"כ, והמאור עינים בא לבית המגיד וסילק את הנדן והגביל זמן החתונה. כשיצא משם שמע שהמגיד אמר להרבנית: המחותן כבר סילק את הנדן כהבטחתו, ואנחנו על כל פנים צריכים ליתן דורון דרשה יפה, על כן עצתי, שתתני את מנורת הכסף של שבת ותדליקי מעתה במנורה של ברזל! בכתה הרבנית לפניו ואמרה: כי זה כמה שנים שהיא מדלקת נרות שבת במנורה זו, ועתה לא תוכל לכבד את השבת כראוי! חזר ר' נחום לבית המגיד, והניח לפניהם את ארבעים רובל הנותרות שהיו בידו, כדי שבסכום הזה יקנו דורון דרשה לזוג, המגיד הקדוש שמח מאד ונהנה מזה, ואמר: שצריך לשלם למוחתן בעד הדורון דרשה! וברכו שיזכה להפקד בזרע של קיימא, בשנה זו נולד לו בנו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע אשר האיר פני תבל בקדושתו וצדקתו.