ביאור חדש בפסוק שופך דם האדם באדם דמו ישפך

א. [טז] (ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" ע"כ. פשט הכתוב הוא, שמי שישפוך דם אדם, דהיינו שירצח אדם, וישפך דמו על ידי עדים יהרג, ומה שכתוב "בָּאָדָם", פירושו בעדים, יהרג.

ב. והמשך הכתוב הוא, שכל כך חמורה רציחה, כי הבורא ברא את האדם בצלמו, וכן פירש רש"י וז"ל "באדם דמו ישפך - אם יש עדים המיתוהו אתם, למה, כי בצלם אלהים וגו': עשה את האדם - זה מקרא חסר, וצריך להיות עשה העושה את האדם, וכן הרבה במקרא" עכ"ל.

ג. אבל קשה דלשון "אדם" משמע אחד ולא עדים. ואונקלוס תירגם, דבאדם זה סנהדרין דז"ל "דיישוד דמא דאנשא בסהדין, על מימר דייניא, דמיה יתאשד, ארי בצלם אלהים עבד ית אנשא". וגם לפירוש זה קשה, דאדם אינו משמע דיינין אלא סתם בני אדם.

ד. ונראה לפרש פשט הכתוב על פי הא דאיתא בסנהדרין (נז, ב) "בן נח נהרג בדיין אחד". אם כן אפשר לפרש דאדם היינו עד אחד, דבן נח נהרג על פי עד אחד, ואין פירוש לא עדים ולא סנהדרין.

ה. אלא שלפי זה קשה מה טעם הוא מה שכתוב "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם", ונראה מדוע נהרג בדיין אחד, כיון שהאדם נברא בצלם אלוקים, וכמו שה' יתברך דן יחידי, כדתנן באבות (ד, ח) "הוא היה אומר אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד", כך האדם שנברא בצלם, דן יחידי.

ו. כיון ששכל האדם ששופט צדק הוא חלק מהבורא יתברך, שברא את האדם בצלמו. [ולאחר מתן תורה דנין על פי התורה, ועל פי התורה צריך שלושה דיינין. ובסנהדרין (שם) הביאו מקור אחר שעל פי דיין אחד בן נח נהרג].

ז. תמצית דבריו: בן נח נהרג בדיין אחד, ואולי זה פירוש הכתוב כאן "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" פירוש רוצח. "בָּאָדָם" פירוש על ידי דיין אחד, "דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". ומבאר הטעם, "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם", וכמו שה' דן יחידי, כך הדיין יכול לדון יחידי שנברא בצלם אלוקים, הוא השכל השופט צדק.