דברי אלוקים חיים

אלה תולדות נח צדיק תמים היה בדורותיו

מפרש רש"י הק' יש מרבותינו דורשים לשבח, ויש דורשין לגנאי... ושואלים מדוע בדורשים לגנאי לא מוזכר רבותינו.

ואפ"ל, שבא לומר לנו, שאלו שדורשין לשבח הם מרבותינו, ומהוים לנו דוגמה אישית ומהם יראו וכן יעשו, אבל דורשין לגנאי אינם רבותינו, דהיינו אין הוא דבר שצריכים ללמוד מזה, ולדרוש לגנאי את מי שאינו מוצא חן בעינינו.

כן אפשר שבא לומר, דרבותינו אינם דורשין לגנאי אלא תמיד דורשין לשבח, וגם אם שמעת מפי דברי גנות דע לך, שיש לו בזה כוונה נסתרה, לטובתו של המתגנה.

אלה תולדות נח, נח צדיק תמים היה בדורותיו

מפרש רש"י הק' יש מרבותינו דורשים לשבח, ויש דורשין לגנאי... שואלים למה כתוב בפסוק ג' פעמים נח. אפשר היה לכתוב "אלה תולדות נח, איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח, וכן איך ניתן לדרוש לגנאי את שהתורה מעידה עליו שהיה צדיק.

וכן פלא הוא שנח בנה את התיבה מאה ועשרים שנה במהלכה עמד והוכיח את העם שישובו תשובה פן יגיע המבול ושהגיע למעשה, התברר שאף אחד לא שב בתשובה ולתיבה נכנסו רק הוא ומשפחתו, מה הפשט בזה.

אלא מפרשים שנח אחז מעצמו, דהוא איש צדיק, וכן "את האלוקים התהלך" וכלל לא היה מעורב בין הבריות, עקב זאת לא התחבר עם העם שבשדות, ולא הצליח להשפיע עליהם, הם אכן ראו בו מורם מעם, ע"כ לא קיבלו ממנו, באומרם עבודה זו מתאימה, רק לצדיק תמים כנח.

קידושא רבא תשפ.

ויעש נח ככל אשר צווה אותו אלוקים כן עשה (ו, כב)

יש להבין, מדוע התורה מציינת לשבח את נח, שעשה ככל אשר ציווה אותו אלוקים, וכי היינו מצפים ממנו שינהג באופן אחר? והלא נצטווה להיכנס מפני מי המבול, הוא וכל החיות האמורות להגיע אליו, ולצייד את התיבה במזון לכל הנמצאים בה לזמן ממושך, האם באמת היתה אפשרות שנח לא יעשה זאת?

אפ"ל שהתורה לא מעידה רק על מעשה בניית התיבה אלא באה לומר, שעשה בתמימות ובאמונה שלמה את מה שהקב"ה ציוה אותו ללא שום מחשבה והרהור.

ככל אשר צווה אותו אלוקים כן עשה (ו, כב)

וכן רואים אנו שישנן הקבלות רבות בין תיבת נוח ובין בניית המשכן. למשל, בתיבת נוח "עשה לך תיבת עצי גופר", ובמשכן "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, ח). וכך חוזר הפועל עש"ה פעמים רבות, עד שבסיום התיבה כתוב "ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלקים כן עשה" (בראשית, ו', כב) והדבר מקביל להפליא לסיום המשכן "ויעש משה, ככל אשר צוה ה' אותו כן עשה" (שמות, מ', טז).

פרט לכך, גם נס המקדש, שמכיל את הרבים "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים... ומעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות, ה', ד) היה קיים גם בתיבה, שכאמור, לפי מימדיה לא ברור כיצד נכנסו אליה כל כך הרבה בעלי חיים.