Skip to content
להבת דוד

נח - אלה תולדת נח נח איש צדיק

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

נח

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק (ו, ט). וּבַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה ל, ג) בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְכוּ', כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מַה פָּסַל, דּוֹר הַמַּבּוּל. וּבְאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ הִקְשָׁה, דְּזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁפָּסַל אֶת דּוֹר הַמַּבּוּל, לְפִי שֶׁכְּבָר נִפְסְלוּ וְנֶחְתְּמוּ לִמָּחוֹת בְּמֵי הַמַּבּוּל, וְאִם כֵּן שׁוּב צָרִיךְ תַּלְמוּד מַה פָּסַל הַכָּתוּב בְּאוֹמְרוֹ 'אֵלֶּה'.

וּבְרַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ הֵבִיא מֵחֲזַ"ל (סנהדרין קח, א; בראשית רבה ל, י) יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק, וְאִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם. וְהִקְשׁוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (אוהב ישראל, מאור עינים, תפארת שלמה) כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְדָרְשׁוֹ לְשֶׁבַח, וּבְיִחוּד כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה עָלָיו "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק", אִם כֵּן לָמָּה לָנוּ לְדָרְשׁוֹ לִגְנַאי.

וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין שם) אַף עַל נֹחַ נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר (ו, ז-ח) "נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'". וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, מַדּוּעַ נֶחְתַּם עַל נֹחַ אִישׁ צַדִּיק גְּזַר דִּין, כִּגְזַר דִּינָם שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל.

עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (בראשית רבה כט, ג) "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'", נֹחַ מָצָא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מָצָא. וְצָרִיךְ לְהָבִין כַּוָּנַת הַדְּבָרִים.

הצדיקים מוצאים תדיר פסול בעבודת עצמם

וְנִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי אִמְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כ"ק אאמו"ר, שֶׁדֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִיא, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר זוֹכִים לִפְעֹל דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְרָמִים בַּעֲבוֹדָתָם, מִכָּל מָקוֹם מְדַמִּים בְּמַחֲשַׁבְתָּם תָּמִיד שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם, וּמְפַשְׁפְּשִׁים וּבוֹדְקִים בְּעַצְמָם אֲפִלּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהַטַּעַם שֶׁנִּקְרָא הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ זצללה"ה בְּשֵׁם 'יְהוּדִי', הָיְתָה מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם כַּאֲשֶׁר עָבַד אֶת בּוֹרְאוֹ, מָצָא לוֹ דֶּרֶךְ חָדָשׁ בַּעֲבוֹדָה, וְנִתְעַלָּה כָּל כָּךְ עַד כְּדֵי שֶׁנִּדְמְתָה לוֹ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל כְּנֶגֶד עֲבוֹדָתוֹ בְּזֶה הַיּוֹם, כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין גּוֹי לִיהוּדִי, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם 'הַיְּהוּדִי'. וּמַה שֶּׁנִּקְרָא שְׁמוֹ 'הַקָּדוֹשׁ', הוּא מֵחֲמַת שֶׁהִשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ לִפְסֹל בְּכָל פַּעַם אֶת עֲבוֹדָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְוַדַּאי הִשִּׂיג רַק בְּכֹחַ עֶצֶם קְדֻשָּׁתוֹ. וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְבָאֵר כָּאן, "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ", 'אֵלֶּה' פּוֹסֵל אֶת הַתּוֹלָדוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים (כמובא ברש"י ז"ל, ועיין בראשית רבה ל, ו), הַיְנוּ שֶׁנֹּחַ פָּסַל אֶת מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲפִלּוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים־טוֹבִים שֶׁלּוֹ, עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.

זהירות מענוה פסולה

וּלְהָבִין יוֹתֵר אֶת דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁל נֹחַ, יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי הִנֵּה וַדַּאי הַיְסוֹד בַּעֲבוֹדַת ה' הוּא, שֶׁצְּרִיכִים תָּמִיד לְבַקֵּר עַצְמוֹ וְלִבְדֹּק וּלְחַפֵּשׂ מַה מַּצָּבוֹ וּמַעֲמָדוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' וּבְלִמּוּד תּוֹרַת ה'. אָכֵן מִכָּל מָקוֹם אִם יִתְנַהֵג רַק בְּדֶרֶךְ זֶה לְחַפֵּשׂ וְלַעֲרֹךְ תָּמִיד לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, יָכוֹל לָבֹא מִזֶּה לִידֵי עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבְּכֹחַ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ לִמְנָעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה', שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּרְאֶה בְּעַצְמוֹ עַד כַּמָּה הִכְעִיס אֶת בּוֹרְאוֹ, וְכַמָּה מַעֲשָׂיו מְקֻלְקָלִים, יִירָא וְיֵבוֹשׁ מִלַּעֲבֹד אֶת ה' כַּנִּצְרָךְ. זֹאת וְעוֹד, שֶׁלִּפְעָמִים יֶשְׁנָם מַצָּבִים שֶׁצְּרִיכִים לִנְהֹג בָּהֶם בִּבְחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (דברי הימים ב יז, ו), לֶאֱזֹר כְּגִבּוֹר חֲלָצָיו לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מֵאִישׁ, וְאִם בְּשָׁעָה זוֹ יַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִדַּי, יִמָּנַע מִלְּהִתְנַהֵג בְּזֹאת הַמִּדָּה שֶׁל וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּשָׁעָה הַצְּרִיכָה לְכָךְ. אַךְ הִנֵּה הַכְּלָל בָּזֶה הוּא כָּךְ, דְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִנְהֹג בְּמִדַּת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בֶּרֶךְ, וְלִהְיוֹת סָבוּר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא בָּא עַד עַתָּה לִשְׁלֵמוּת, כָּל זֶה הוּא כְּלַפֵּי עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה' שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ, אֲבָל כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל אִם צָרִיךְ הַדּוֹר לִשְׁמֹעַ מֵהַמַּנְהִיג דִּבְרֵי תוֹרָה וּמוּסָר, אוֹ בְּאִם צָרִיךְ הַמַּנְהִיג לְהִתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ, בָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הָעֲנָוָה, וְלִנְהֹג גַּם בִּבְחִינַת וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'.

וְזֶה הָיָה הָעִנְיָן אֵצֶל נֹחַ, כְּמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל בְּשֵׁם כ"ק אאמו"ר זצללה"ה, אֵלֶּה פּוֹסֵל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֹּחַ פָּסַל תָּמִיד אֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה עָנָיו וּשְׁפַל בֶּרֶךְ. וְזֶה גַּם הַפֵּרוּשׁ בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל יֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, שֶׁהֵבֵאנוּ קֻשְׁיַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים לָמָּה לְדָרְשׁוֹ לִגְנַאי אַחַר שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו שֶׁהָיָה אִישׁ צַדִּיק. אַךְ הַבֵּאוּר בָּזֶה הוּא שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁחֲזַ"ל דְּרָשׁוּהוּ לִגְנַאי, אֶלָּא הַכַּוָּנָה עַל נֹחַ עַצְמוֹ שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לִגְנַאי, וּמְרֻמָּז זֶה בְּכָךְ שֶׁבְּדוֹרְשִׁים לִגְנַאי לֹא נִזְכַּר 'יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ' כְּמוֹ בְּהַדּוֹרְשִׁים לְשֶׁבַח, וְהָיָה מְדַמֶּה תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁאַף אַחַר כָּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים עֲדַיִן לֹא בָּא אֶל הַשְּׁלֵמוּת. דְּאַף אַחַר כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְגֹדֶל צִדְקָתוֹ, כַּאֲשֶׁר מָצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵעִידָה עָלָיו 'אִישׁ צַדִּיק', הָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לִגְנַאי כְּדַרְכָּם שֶׁל צַדִּיקִים לְדַמּוֹת תָּמִיד בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם בְּעוֹלָמָם.

וְעַל פִּי זֶה נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אֶת מַה שֶּׁכָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים זַ"ל, "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" סוֹפֵי תֵּבוֹת חָכָם, דְּצָרִיךְ בֵּאוּר הַכַּוָּנָה בָּזֶה, דַּהֲרֵי לִכְאוֹרָה מָצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָמְרָה עָלָיו רַק שֶׁהָיָה "אִישׁ צַדִּיק" וְלֹא נִזְכַּר שֶׁהָיָה גַּם חָכָם.

אַךְ הִנֵּה כְּתִיב (קהלת ב, יד) "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ", וּכְבָר הִקְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג קפז, א) וּבַחֲזַ"ל (קהלת רבה ב, יד; ירושלמי סוטה ח, י) וְכִי הַכְּסִיל עֵינָיו בְּרַגְלָיו, וּמַה הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמַּעֲלַת הֶחָכָם הוּא שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. אַךְ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (חיד"א ביוסף תהילות תהלים יב; ישמח ישראל בראשית), שֶׁלְּכָךְ קוֹרְאִים וּמַסְמִיכִין "לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" לְ"בְּרֵאשִׁית", שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁמְּסַיְּמִים הַתּוֹרָה מַתְחִילִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ מִתְּחִלָּתָהּ, הוּא כֵּיוָן שֶׁהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה הִיא, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר כְּבָר זוֹכִים לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, עִם כָּל זֹאת צְרִיכִים לָדַעַת תָּמִיד שֶׁעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים בְּרֵאשִׁית וּבְהַתְחָלַת הָעֲבוֹדָה, וְלָכֵן אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר זוֹכִים לְסַיֵּם הַתּוֹרָה, שׁוּב מַתְחִילִין מִבְּרֵאשִׁית, בִּכְדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁאַחַר כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ יוֹדְעִים אָנוּ נֶאֱמָנָה שֶׁאָנוּ עוֹד בְּרֵאשִׁית וּבִתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ", פֵּרוּשׁ דְּהֶחָכָם מְדַמֶּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֹאשׁ וּבַהַתְחָלָה, וְזֶהוּ 'בְּרֹאשׁוֹ'.

וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת בַּעַל הַטּוּרִים זַ"ל, שֶׁאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק", רָמַז לְפָרֵשׁ מַדְרֵגַת צִדְקָתוֹ, שֶׁאַף אַחַר גֹּדֶל מַעֲלוֹתָיו אֲשֶׁר הַתּוֹרָה קָרְאָה עָלָיו "אִישׁ צַדִּיק" הִגִּיעַ גַּם לְמַדְרֵגַת 'חָכָם', הַיְנוּ שֶׁרָאָה עַצְמוֹ תָּמִיד כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד עֲדַיִן בַּהַתְחָלָה, בִּבְחִינַת 'הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ' כַּנִּזְכָּר, וְתָמִיד מָצָא חֶסְרוֹנוֹת בְּעַצְמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. [יְעֻיַּן בַּתַּנְיָא (פרק יט) שֶׁבְּחִינַת הַחָכְמָה הִיא עִנְיַן בִּטּוּל וַעֲנָוָה, בְּחִינַת כֹּ"ח מָ"ה].

נח היה בעלים על הענוה

וּבָזֶה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ גַּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "אִישׁ צַדִּיק", וְלִכְאוֹרָה תֵּבַת 'אִישׁ' הוּא לְמוֹתָר וְהָיָה דַּי לוֹמַר 'צַדִּיק' וְלֹא יוֹתֵר. אַךְ הַנִּרְאֶה, עַל פִּי מַה דְּאִיתָא בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל עַל מַאֲמַר הַכָּתוּב אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית כה, כז) "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים", וּפֵרֵשׁ בָּזֶה דְּתֵבַת 'אִישׁ' מוֹרָה עַל בְּחִינַת מוֹשֵׁל וְשׁוֹלֵט עַל הַדָּבָר כְּמוֹ 'אִישׁ מִלְחָמָה', וְעַל כֵּן נִקְרָא יַעֲקֹב אָבִינוּ 'אִישׁ תָּם', מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת וּמוֹשֵׁל עַל מִדַּת הַתְּמִימוּת. כִּי יֶשְׁנָם פְּעָמִים שֶׁאֵין צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת הַתְּמִימוּת, וּכְמוֹ בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהִלָּחֵם עִם רְשָׁעִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת הֵאֵיךְ לִלְחוֹם עִמָּהֶם בְּעָרְמָה וּבְהַשְׂכֵּל. אַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה בַּעַל הַבַּיִת עַל הַתְּמִימוּת, הַיְנוּ שֶׁיָּדַע מָתַי לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת הַתְּמִימוּת וּמָתַי לֹא. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק", פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת וּמוֹשֵׁל עַל צִדְקָתוֹ, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה לְהִתְנַהֵג פְּעָמִים בְּדֶרֶךְ שֶׁל דּוֹרְשִׁים לִגְנַאי, לִפְסֹל מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁהוּא אֵינוֹ צַדִּיק, וְאַף אַחַר כָּל מַעֲשָׂיו לִרְאוֹת שֶׁעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בַּהַתְחָלָה, וְלִפְעָמִים הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדֶרֶךְ שֶׁל "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", כַּנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁיֵּשׁ לְהַבְחִין בְּכָל פַּעַם בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַתָּה, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת עַל מִדַּת הַצִּדְקוּת.

וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמָרָם זַ"ל וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מָצָא, הַיְנוּ שֶׁנֹּחַ תָּלָה אֶת סִבַּת מַה שֶּׁהוֹתִירוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִפְלֵיטָה מִכָּל דּוֹרוֹ שֶׁהָיָה רַק מִשּׁוּם בְּחִינַת 'חֵן', הַיְנוּ אַךְ וְרַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא חוֹנֵן וְנוֹתֵן, וְלֹא תָּלָה הַצָּלָתוֹ בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (עפ"י ספרי ואתחנן א; וברש"י ז"ל שם), אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, כֵּן נֹחַ דִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמֵּחֲמַת עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי לְהִשָּׁאֵר לִפְלֵיטָה מִכָּל דּוֹרוֹ, רַק בְּכֹחַ מַתְּנַת חִנָּם. אָכֵן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה שֶׁכֵּן בִּזְכוּת עַצְמוֹ זָכָה לְכָךְ, וְזֶהוּ 'אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מָצָא חֵן', הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תָּלָה הַזְּכוּת מִצַּד חֵן וּמַתְּנַת חִנָּם, אֶלָּא מִפְּנֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו".

נח נהג בענוה פסולה

אָמְנָם מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהָיְתָה לְנֹחַ, מְנָעָה אוֹתוֹ מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (זוהר ח"א סז, ב) עַל הַכָּתוּב "מֵי נֹחַ" (ישעיהו נד, ט) שֶׁהַטַּעַם שֶׁנִּקְרָא הַמַּבּוּל עַל שְׁמוֹ שֶׁל נֹחַ הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וְלֹא הֶחֱזִיר לְמוּטָב אֶת דּוֹרוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיב עַצְמוֹ לִכְלוּם, וְהֶחֱזִיק בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְחָשַׁב שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי וְהָגוּן לְהִתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ. וְאוּלָם כָּאן הָיְתָה זוֹ עֲנָוָה פְּסוּלָה, כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ שֶׁבָּזֶה צָרִיךְ לִנְהֹג בִּבְחִינַת 'וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ', וְהָיָה לוֹ לְהָבִין שֶׁעַתָּה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאַף עַל נֹחַ נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות יב, ב) כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ, נִקְרָא חוֹטֵא. [וּמָצִינוּ שֶׁעַל חֶסְרוֹן מִצְוָה שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ, מַעֲנִישִׁין בְּעִדָּנָא דְּרִתְחָא (מנחות מא, א), וְכֵיוָן שֶׁאָז הָיָה זְמַן שֶׁמִּדַּת הַדִּין הָיְתָה מְתוּחָה בְּיוֹתֵר וְהָיָה צָרִיךְ זְכֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת לְהִנָּצֵל, לָכֵן אֲפִלּוּ עַל חֵטְא זֶה הָיָה יָכוֹל נֹחַ לְהִכָּלֵל בִּכְלַל גְּזַר הַדִּין].

וּכְפִי שֶׁכָּתַב כ"ק זְקֵנִי מִבִּיאַלָא זצללה"ה (דברי בינה שופטים אות יא) עַל הַכָּתוּב (ויקרא יט, יז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", [וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, דְּהִנֵּה זֶה הוּא מִפִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר, אִם רוֹאֶה חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, שׁוֹתֵק לוֹ, וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ הַאֵיךְ אֲנִי רָאוּי לְהוֹכִיחוֹ, הֲלֹא אֲתַקֵּן אֶת עַצְמִי תְּחִלָּה, וּבֶאֱמֶת לֹא יַשְׁגִּיחַ עַל זֶה. וְעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל יֵשׁ לוֹמַר, כְּמוֹ אִם מְעוֹרְרִים לָאָדָם שֶׁיֵּשׁ שְׂרֵפָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, הֲכִי יֹאמַר בְּעֵת הַהוּא שֶׁבַּל יֵלֵךְ לְכַבּוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יְתַקֵּן שְׂעָרוֹ וּמַלְבּוּשָׁיו, שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ לֵילֵךְ כָּךְ, הֲלֹא אֵין לְךָ טִפֵּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה. כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה שֶׁרוֹאֶה חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ כְּמוֹ אֵשׁ, שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל אָז לַחֲשֹׁב עַל עַצְמוֹ כְּלָל, וְזֶה "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", שֶׁלֹּא יִתְגָּרֶה בְּךָ הַיֵּצֶר הֲלֹא אַתָּה חָטָאתָ בְּעַצְמְךָ וְלֹא תִּקַּנְתָּ עַצְמְךָ עֲדַיִן, וְהֵיאַךְ תּוּכַל לְהוֹכִיחוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר "וְלֹא תִשָּׂא", עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ]. וְהוּא כִּדְבָרֵינוּ, שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, וְאַל יִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה יוֹתֵר מִדַּי.

תְּפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי אֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתָנוּ דַּעַת, אֵימָתַי צְרִיכִים אָנוּ לִנְהֹג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְאֵימָתַי צְרִיכִים אָנוּ לִנְהֹג בִּבְחִינַת וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ, כִּמְשַׁל כִּבּוּי הַשְּׂרֵפָה, כִּי זֶה עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, ה' יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ בָּזֶה, וְיִתֵּן ה' שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' בִּתְמִימוּת, וְלִהְיוֹת בִּבְחִינַת אִישׁ צַדִּיק, וּבִזְכוּת זֶה נְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

More in this printout

View the whole printout