חוֹזְרִים לַשִּׁגְרָה
אַבָּא/אִמָּא: הַשַּׁבָּת הַקּוֹדֶמֶת, שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, הִיא שַׁבָּת כְּלָלִית, וְאֹפֶן הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ בָּהּ מַשְׁפִּיעַ עַל כָּל הַשָּׁנָה. בַּשִּׂיחָה שֶׁנִּלְמַד הַיּוֹם אוֹמֵר הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁגַּם הַשַּׁבָּת שֶׁבָּהּ אָנוּ נִמְצָאִים, שַׁבַּת נֹחַ, הִיא שַׁבָּת כְּלָלִית!
יֶלֶד/יַלְדָּה: שַׁבַּת נֹחַ בְּעֶצֶם מְסַכֶּמֶת לָנוּ אֶת הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעֲבוֹדָה בַּיָּמִים הַ'שִּׁגְרָתִיִּים' וְהָרְגִילִים. לְאַחַר כָּל הַחַגִּים הַקְּדוֹשִׁים וְהָרוּחָנִיִּים, וּלְאַחַר שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁנָּתְנָה לָנוּ אֶת הַכֹּחַ – בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָזַר לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם, בְּפֹעַל.
אַבָּא/אִמָּא: נֹחַ זֶה מִלְּשׁוֹן מְנוּחָה, שֶׁזֶּהוּ הָעִנְיָן שֶׁל כָּל שַׁבָּת, וּבִמְיוּחָד שֶׁל שַׁבַּת פָּרָשַׁת נֹחַ. הֲרֵי זוֹהִי הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ נָחִים לְאַחַר הָעֲבוֹדָה בָּעוֹלָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וּבוֹדְקִים אֶת עַצְמֵנוּ לְאַחַר הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַרְנוּ.
מְנַקִּים אֶת הָעוֹלָם
יֶלֶד/יַלְדָּה: אֶת הַהֶבְדֵּל הַזֶּה בֵּין שְׁתֵּי הַפָּרָשׁוֹת, בְּרֵאשִׁית וְנֹחַ, נִתָּן לִרְאוֹת בַּסִּפּוּר שֶׁלָּהֶן. בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית מְסֻפָּר עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה מַרְאֶה עַל הַכֹּחַ שֶׁה' נוֹתֵן לָנוּ מִלְּמַעְלָה. וּפָרָשַׁת נֹחַ מְדַבֶּרֶת עַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל נֹחַ, שֶׁבִּזְכוּתָם ה' הִבְטִיחַ שֶׁיְּקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְלֹא יָבִיא עוֹד מַבּוּל. זוֹהִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם, בְּמַעֲשֶׂה בְּפֹעַל.
אַבָּא/אִמָּא: יָפֶה מְאוֹד. עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֲנַחְנוּ מְזַכְּכִים וּמְנַקִּים אֶת הָעוֹלָם, וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ לְדִירָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן שַׁבַּת זוֹ מַתְאִימָה מְאוֹד לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, לִבְחֹן אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ וְלִרְאוֹת הַאִם אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם.
חֶשְׁבּוֹן שָׂמֵחַ
יֶלֶד/יַלְדָּה: זֶה קְצָת עָצוּב לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ, כִּי תָּמִיד יֵשׁ נְפִילוֹת וּרְגָעִים שֶׁבָּהֶם אֲנַחְנוּ לֹא מִתְנַהֲגִים כָּרָאוּי...
אַבָּא/אִמָּא: יֶשְׁנָן שְׁתֵּי דְּרָכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק אֲמִתִּי וְלַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה:
1. הִתְעַסְּקוּת בַּפְּרָטִים – לְהִזָּכֵר בַּמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן, וְלִבְדֹּק מֶה הָיָה טוֹב וּמַה צָּרִיךְ שִׁפּוּר וְשִׁנּוּי.
2. מַבָּט עַל הַכְּלָל – לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, לְהוֹסִיף בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד תּוֹרָה, וְאָז מִמֵּילָא זֶה יְבַטֵּל אֶת הַמַּעֲשִׂים הַלֹּא טוֹבִים, כִּי מְעַט אוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ.
יֶלֶד/יַלְדָּה: וְהֲכִי מֻמְלָץ זֶה לְשַׁלֵּב אֶת שְׁתֵּיהֶן – שֶׁגַּם כְּשֶׁאָנוּ בּוֹדְקִים אֶת מַעֲשֵׂינוּ הַלֹּא טוֹבִים וְכֵיצַד יֵשׁ לְתַקֵּן אוֹתָם בְּפֹעַל, נַעֲשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה וְכַוָּנָה שֶׁכָּךְ אָנוּ עוֹלִים לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר.
אַבָּא/אִמָּא: כְּשֶׁחוֹשְׁבִים לַעֹמֶק מְבִינִים, שֶׁבְּעֶצֶם כָּל הַיְּרִידָה נוֹעֲדָה לְגַלּוֹת אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַיְּהוּדִי עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּם בְּמַצָּב נָמוּךְ. עַל אַף שֶׁקָּשֶׁה לָנוּ וַאֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים לִפְעָמִים, אָנוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְכָךְ מַגִּיעִים לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִלִּפְנֵי כֵן! לָכֵן כָּל הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּצַעַר חָלִילָה אֶלָּא לְהֶפֶךְ – בְּשִׂמְחָה וּבְתַעֲנוּג.
בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים!
יֶלֶד/יַלְדָּה: הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹמֵר שֶׁעַל פִּי חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק כְּלָלִי לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ כְּבָר סִיַּמְנוּ לְצַחְצֵחַ אֶת כָּל הַכַּפְתּוֹרִים, וְהָעוֹלָם מוּכָן לַגְּאֻלָּה מַמָּשׁ בְּכָל רֶגַע. אֲבָל אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, אִם לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ עוֹד מַה לְּתַקֵּן?
אַבָּא/אִמָּא: שְׁאֵלָה יָפָה. אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת מָשָׁל: אָדָם אֶחָד הִגִּיעַ אֶל הָרוֹפֵא בְּטַעֲנָה: 'דּוֹקְטוֹר, אֲנִי חוֹלֶה אָנוּשׁ'! כְּשֶׁבָּדַק אוֹתוֹ הָרוֹפֵא וְרָאָה שֶׁכָּל אֵיבָרָיו שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי, שָׁאַל אוֹתוֹ לְמָה הִתְכַּוֵּן. אָז הֵרִים הַבָּרִיא שֶׁלָּנוּ אֶת שַׁרְווּלוֹ וְהִצְבִּיעַ עַל פֶּצַע קָטָן, שֶׁגָּרַם לָרוֹפֵא לִצְחֹק בְּקוֹל גָּדוֹל, לִרְשֹׁם לוֹ מִרְשָׁם עִם מִשְׁחָה פְּשׁוּטָה, וְלִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ.
וְהַנִּמְשָׁל – עַם יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ גּוּף אֶחָד, וּבַדּוֹר שֶׁלָּנוּ לְאַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, הַגּוּף שֶׁלָּנוּ כְּבָר שָׁלֵם לַחֲלוּטִין. תִּקַּנּוּ כְּבָר אֶת סִבַּת הַגָּלוּת וּמָשִׁיחַ חַיָּב לָבוֹא! נָכוֹן שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים לְתַקֵּן, אֲבָל זֶה רַק כְּמוֹ פֶּצַע קָטָן שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. וְכָךְ אוֹמֵר הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ "בְּוַדַּאי כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וּכְבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעַכְשָׁו אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּמְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ עַצְמוֹ"!
חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹ הַלְּבָנָה, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהוֹסִיף זְהִירוּת וְהִדּוּר בְּמִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה, בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְזָרֵז אֶת הַגְּאֻלָּה.
יֶלֶד/יַלְדָּה: יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה עוֹד לִפְנֵי קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה שֶׁל חֹדֶשׁ מַר-חֶשְׁוָן לִנְסֹעַ עַל עַנְנֵי שְׁמַיָּא אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אָמֵן!
(ע"פ דְּבַר מַלְכוּת פָּרָשַׁת נֹחַ תשנ"ב)