עִקַּר הַבְּרִיאָה הֵם בְּנֵי הָאָדָם
רַבִּי יִצְחָק הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ הַאי קְרָא (דְּקָאָמְרֵי) דִּכְתִיב וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ (דף סב ע"א) לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אִי בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן אַרְעָא בַּמָּה, אָמַר לֵיהּ בְּגִין דִּכְתִיב כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ כְּמָה דְּאִתְּמַר. כְּגַוְונָא דָא (ויקרא יח כח) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ, אֶלָּא וַאי תֵּימָא אִי בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן אַרְעָא בַּמָּה, אֶלָּא עִקָּרָא דְאַרְעָא בְּנֵי נָשָׁא אִנּוּן, וְאִנּוּן מְחַבְּלִין אַרְעָא וְהִיא אִתְחַבָּלַת, וּקְרָא אוֹכַח, דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ.
מָתוֹק מִדְּבָשׁ
עִקַּר הַבְּרִיאָה הֵם בְּנֵי הָאָדָם
רַבִּי יִצְחָק הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מָצוּי אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ שָׁאַל מִמֶּנּוּ, הַאי קְרָא דִּכְתִיב וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ (דף סב ע"א) לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אִי בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן אַרְעָא בַּמָּה אִם בְּנֵי אָדָם חָטְאוּ הָאָרֶץ בַּמֶּה חָטְאָה שֶׁהִשְׁחִית בִּשְׁבִילָם, אָמַר לֵיהּ בְּגִין דִּכְתִיב כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ כְּמָה דְּאִתְּמַר כִּי בְּנֵי אָדָם טִמְאוּ אֶת הָאָרֶץ בִּשְׁפָכָם זַרְעָם עַל הָאָרֶץ, לָכֵן שַׁלְוָה שְׁפָחִים שֶׁל עֵמֶק הַמַּשְׁחִיתָה נִשְׁחֲתוּ וְנִמְחוּ מִן הָאָרֶץ, אוֹ נַמִּי סִבַּת בְּרִיאַת הָאָרֶץ עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה אֶלָּא בַּעֲבוּר הָאָדָם כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיה מס יב) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא נִבְרְאָה הָאָרֶץ כִּי אִם בַּעֲבוּר הָאָדָם, וְאַחַר שֶׁנִּשְׁחַת הָעִקָּר הַטָּפֵל נִגְרָר עִמּוֹ.
וְזֶה שֶׁאָמַר כְּגַוְונָא דָא כְּעֵין זֶה קָשֶׁה מַה שֶּׁכָּתוּב וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ (ס"ג וְנָבֹא) אֶלָּא בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן בְּנֵי אָדָם חָטְאוּ וְלָכֵן יֵעָנְשׁוּ, וְאִי תֵּימָא אַרְעָא בַּמָּה וְאִם תֹּאמַר הָאָרֶץ בַּמֶּה חָטְאָה שֶׁתִּפָּקֵד, אֶלָּא עִקָּרָא דְאַרְעָא בְּנֵי נָשָׁא אִנּוּן אֶלָּא עִקַּר הָאָרֶץ הֵם בְּנֵי הָאָדָם, (ס"ג כו"ט) וְאִנּוּן מְחַבְּלִין אַרְעָא וְגַם הֵם מַשְׁחִיתִים עַצְמָם, אַרְעָא אִתְחַבָּלַת הָאָרֶץ מִמֵּילָא נִשְׁחֶתֶת, וּקְרָא אוֹכַח וְהַפָּסוּק מוֹכִיחַ עַל זֶה, דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה וּמְפָרֵשׁ הַטַּעַם לָמָּה נִשְׁחָתָה, וְאָמַר כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ וְהֵם עִקַּר הָאָרֶץ, וְאִם הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם גַּם הָאָרֶץ נִשְׁחָתָה בְּחֶטְאָם. (דף ס ב ע"ב-סא ע"א, ובביאורינו כרך ב עמ' כט-ל)
