אמרות טהורות
אמרות טהורות
מדבינו ה'אור אביגדור' זי"ע
ויבא נח אל התבה מפני מי המבול
וברש"י: אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים. ופלא היא איך יאמר על נח כזאת.
ויש לפרש דאמונה יש בה כידוע את כח ההמשכה, על כן חשש נח להאמין באמונה שלמה שיבוא המבול, שעל ידי שלמות אמונתו ימשך בודאי הבאת המבול, באמת היה מאמין אבל ירא להאמין בשלמות שה' יביא את המבול, אולי יהיה הוא הגורם לזה.
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח
ומפרש בעל הטורים נח לשמים, נח לבריות, נח לעליונים, נח לתחתונים. נח בעולם הזה ונח בעולם הבא.
וצריך להבין מדוע מובא בפסוק ג' פעמים נח. אפשר היה לכתוב "אלה תולדות נח, איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח."
אפ"ל שכדי להיות צדיק צריך להיות נח למקום ונח לבריות, וכל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. ישנם רבים שבין אדם למקום הם צדיקים גמורים, ומדקדקים בתפילין ומניחים רש"י ורבינו תם ושימושה רבה, וטובלים מידי יום במקוה, וכו' אבל עד בין אדם לחברו שם הם, לא מפרגנים, לא מעניקים, אין להם הכרת הטוב, וכו'.
מאידך יש אנשים שיש להם ארגוני חסד אדירים ובין אדם לחברו הם מאה, אבל בין אדם למקום כלום, לא שבת לא תפילין ולא צניעות!
אבל מה יעשה אם זה מתנגש לו וצריך להחליט מה יותר חשוב לכבד את הזולת או לשמור על האידישקייט, על כן הזכיר שוב את האלוקים התהלך נח.
