קיום "זכר צדיק לברכה" אצל האבות

אלה תולדת נח נח איש צדיק

הואיל והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה (ו, ט. רש"י)

נתקשו מפרשי רש"י (רא"ם, דברי דוד, גו"א ועוד), הרי כמה וכמה פעמים נזכרים בכתוב האבות, אברהם יצחק ויעקב, ולא סיפר הכתוב בשבחם!

ויש לתרץ בפשטות:

אצל האבות אין השבח באופן של הזכרה בלבד, אלא הכתוב מספר בשבחם ובאריכות לאורך רוב חומש בראשית, מפרשת לך לך ועד פרשת ויחי. וממילא מובן שאין צורך בסיפור שבחם בהזכרתם בפעם הראשונה, כיוון שהזכרת שמם בפעם הראשונה היא היא פתיחת הסיפור בשבחם.

מה שאין כן אצל נח, עיקר שבחו הוא רק בתיאור "נח איש צדיק גו", ולכן יש צורך להסמיך שבח זה להזכרתו בפעם הראשונה, כדי שיהי' סיפור בשבח הצדיק.

[ואף שבפרשה זו מתואר שנח קיים ציווי ה' בנוגע לבניית התיבה, אין זה נחשב סיפור בשבחו, כיוון שזה הי' במטרה להינצל מהמבול, וכסיום הציווי: "ובאת אל התיבה" (ו, יח). ועוד, שעשה זאת בציווי מפורש מהקב"ה ולא לפנים משורת הדין].

ועוד יש לומר:

התורה היא מלשון הוראה (ראה זח"ג נג,ב), ואם כן, כוונת התורה בהנהגה זו של סיפור בשבח הצדיק אינה לקיים הנהגה זו, כ"א ללמדנו שכך יש לנהוג. ומובן שכדי ללמדנו הנהגה די שתכתוב התורה כן במקום אחד.