לעשות חלות לכבוד שבת

מען זאל מאכן, 'לתיבה' זאגט דאך רש"י אין פרשת תרומה (שמות כה, כט) אז 'הלחם עשוי כמין תיבה', רעדט מען דאך שוין דא וועגן חלות, און 'צהר' מיינט דאך לעכטיג, און אז א איד האט חלות אויף שבת איז דאך לעכטיג, ועל כן 'צהר תעשה לתיבה', איז דער טייטש אז אידן זאל מאכן חלות אויף שבת, (פירוש הדברים: הגבאי שלי סיפר לי שרבי מרדכי'לי מנאדבורנא פירש פעם: 'צהר תעשה לתיבה', שיהודים יעשו חלות לכבוד שבת, כי 'תעשה' פירושו עשייה, ועל המילה 'לתיבה' כתב רש"י בפרשת תרומה 'הלחם עשוי כמין תיבה', אם כן הכתוב מדבר כאן על חלות, ו'צהר' פירושו אור, וכאשר ליהודי יש חלות לשבת הרי זה מאיר לו, ועל כן 'צהר תעשה לתיבה' פירושו שיהודים יעשו חלות לכבוד שבת).

בספר תורת התמרים מובא, שהרה"ק מסאטמאר זי"ע סיפר שבצעירותו היה לו גבאי בשם הרה"ח ר' לייזער (אליעזר) רויזמאן ז"ל, שקודם לכן היה משמש בקודש אצל זקני הרה"ק הרבי ר' מרדכי'לי מנאדבורנא זי"ע, והיה רגיל לחזור לפניו על אמרות יקרות ששמע מאתו, וכה דיבר בקדשו הרה"ק מסאטמאר: דער גבאי מיינער האט מיר דערציילט אז ר' מרדכי'לי נאדווארנער האט אמאל געטייטשט, 'צהר תעשה לתיבה' אידן זאלן מאכן חלות אויף שבת, און ער האט געזאגט, אז 'תעשה' מיינט דאך