מעשה אבות
סיפור מהחיים
גם כשהיה שלמה במלכותו, קבל תוכחת אימו
מצאנו במדרש רבה (נשא פרשה י') שבאותו הלילה שהשלים שלמה את בניית בית המקדש נשא את בת פרעה, והיו מזמרים לפניו כל הלילה, ובבוקר נתאחר לקום ממשכבו, והיו ישראל עצבים שהרי היה זה יום חנוכת בית המקדש, ולא היו יכולים לעשות התמיד מפני ששלמה היה ישן, ומפתחות של בית המקדש היו מונחים תחת מראשותיו והיו מתייראים להקיצו מפני אימת המלכות. הלכו והודיעו לבת שבע אימו והלכה היא והקיצתו והוכיחתו ע"ש
ובמדרש רבה (שמיני פי"ב) מובא שאימו סטרתו על פניו מכל הצדדים עם הנעליים שלה, לייסרו ולהוכיחו. וביאר ב'נחמד למראה' שאף שהיה מלך, סבל כל הביזיונות מאימו ולא בעט באימו, ואז יצא לו על ידי זה שם גדול בכל העולם, שסבל קלון כזה מאימו ולא בעט בה.
השתדל להשלים בין אביו ובין אימו
הגמרא (יבמות ס"ג.) מספרת שאשתו של האמורא רב הייתה מצערת אותו, וכשהיה מבקש ממנה להכין נזיד עדשים, הייתה מכינה קטניות, וכן להיפך. כשגדל בנם רב חייא, היה אביו-רב, שולח אותו לבקש מאימו שתכין נזיד עדשים, והיה הבן אומר לה שאביו מבקש קטניות, ואז היא עשתה עדשים, ונמצא שאביו קיבל מה שרצה.
רב לא ידע שבנו הופך את דבריו, ואמר לבנו שאימו נעשית טובה יותר. ואז סיפר לו רב חייא שהוא הופך את דבריו כדי שאימו תעשה את רצונו של אביו. ואמר רב לבנו, שלפעמים הבן מחכים את אביו. אולם ביקש ממנו בכל זאת שמהיום לא יהפוך עוד את דבריו, שהרי נאמר 'למדו לשונם דבר שקר', דהיינו שאסור להתלמד לדבר שקר. ובספר מאה שערים (שער י"ח) כתב שמבואר מדברי הגמרא הזאת, שראוי לבן להשתדל בכל כוחו להשלים בין אביו ואימו.
השפע הגיע מיד – במזומן!
סיפור שהגיע בימי חג הסוכות למערכת (בשינוי פרטים אישיים):
אנחנו מתגוררים בירושלים, וזכינו לארח את אמי היקרה בימי החג. בשעות הבוקר המאוחרות של ערב החג, נזכרנו ששכחנו לקנות צלחת של שוקולדים מיוחדים, שאמי מאוד אוהבת שיהיה על השולחן, כדי שתוכל לכבד ולחלק לנכדים. אמנם אנחנו לעצמנו באופן רגיל לא מרשים לעצמנו לרכוש את זה, בגלל המחיר-יקר יחסית עבורנו. אנחנו חיים בצמצום ובחישוב, בעלי אברך במיר ואני עובדת הוראה, ב"ה יש מה שצריך אבל בלי מותרות. אבל כיבוד הורים זה לא מותרות, ובעלי החליט שלמרות שכבר ערב חג, ואנחנו משתדלים מאוד שעד ערב החג הכל יהיה בבית ולא נצטרך בערב החג להסתובב בקניות והשלמות. מצוות כיבוד הורים יקרה לנו מאוד והוא יצא למרכז 'רב שפע' לקנות את השוקולדים המיוחדים המדוברים.
כשהוא יצא מהחנות ופנה ברחוב לכיון תחנת האוטובוס, ניגש אליו אדם שלא הכיר, יהודי אמיד תושב חו"ל, ושאל אותו אם הוא אברך שלומד בכולל. אמר לו – כן. הוציא אותו יהודי מעטפה עם אלפיים שקלים במזומן ונתן לבעלי ביד – שיהיה לכבוד יו"ט, הוא אמר, ונפרד לשלום. החיוך הזה של הקב"ה ששלח את השליח המיוחד הזה ברגע המדויק הזה – את זה זכינו לראות בזכות שלא וויתרנו על מצוות כיבוד אם.
