מהיכן הגיע ה"עלה זית"?
ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפי' וידע נח כי קלו המים מעל הארץ (ח, יא)
הקשו המפרשים (ראה רמב"ן, בחיי, ועוד): מאין לקחה היונה את עלה הזית, דאיך אפשר שלאחר המבול נשארו עדיין אילן או עשב קיימים בצביונם, עד שאפשר ליטול מהם עלה?
עוד הקשו: מדוע הוצרך הכתוב לפרט שבפי היונה הי' "עלה זית", דלמאי נפק"מ איזה עלה הביאה?
ויש לבאר בדרך הפשט:
מבואר בדברי חז"ל שהזית הוא אילן חזק ביותר (תוספתא ב"מ פ"ב, ח. ובהנסמן בצפע"נ עה"ת כאן). ומעתה מסתבר, שאף שבכללות לא נשארו האילנות בצביונם לאחר ירידת המבול במשך ארבעים יום רצופים, ובפרט שגם לאחר סיום ירידת המבול היו מכוסים במים עמוקים במשך כמה וכמה חדשים, אעפ"כ נשארו כמה עצי זית, בהיותם עצים חזקים במיוחד.
אמנם, אף שנשארו עצי זית, לא מסתבר כלל שהעלים המחוברים לעץ נשארו בצורתם לאחר שהיו מכוסים ושרויים במים כמה חדשים רצופים.
וזהו שהוכיח נח מזה שהביאה לו היונה "עלה זית" אשר "קלו המים מעל הארץ", כי ראה שהביאה לו עלה חדש (ובנקל אפשר להבחין בין עלה חדש שצמח זה עתה ובין עלה ישן שהי' שרוי וכבוש במים כמה חדשים), ומזה הבין שכבר עבר זמן מספיק מאז שעץ הזית נתגלה מכיסוי המים והתחיל להצמיח, עד שצמח עלה זה.
ומעתה מיושב מה שמדגיש הכתוב שהיונה הביאה דוקא "עלה זית", כי אילנות אחרים נשחתו לגמרי על ידי המבול, ולא יכלה היונה להביא מהם עלים חדשים, ורק עץ הזית, בהיותו חזק ביותר, נשאר בקיומו והתחיל להצמיח בהקדם עלים חדשים (לאחר ש"קלו המים").
