מה באמת נחשב בשמים!
הפרשה פותחת עם הפסוק 'אלה תולדות נח נח איש צדיק'. ומיד לאחר מכן מפרטת התורה את שמות בניו של נח. לכאורה הדבר תמוה מאוד, הרי כאשר התורה אומרת 'אלה תולדות נח' היינו מצפים שהיא תפרט מיד את שמות בניו, ולא תספר לנו תחילה שנח היה איש צדיק? רש״י מבאר שהתורה באה ללמד אותנו יסוד גדול וחשוב: 'עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים'. לכן, לפני שהתורה מזכירה את בניו של נח, היא מקדימה להזכיר את צדקותו.
רבי שמחה זיסל ברוידא זצ״ל, בספרו 'שם דרך' (עמוד ל״ג) עומד על גודל החידוש שבדברים אלו. הרי מי זכה לתולדות גדולות יותר מנח, ואם כן בוודאי היה ראוי להזכיר תחילה את צאצאיו, כי בזכות נח נבנה העולם כולו מחדש לאחר המבול, וכל בני האדם שבעולם הם מצאצאיו, ובין צאצאיו נמצאים האבות והאמהות הקדושים, כלל ישראל, משה רבינו, שאול המלך, דוד המלך, שלמה המלך, ומאות אלפי צדיקים וצדקניות במשך כל הדורות, עד למלך המשיח!
אולם, למרבה הפלא, התורה אינה רואה בכל אלו את עיקר שבחו של נח, ובמקום לייחס את גדולתו לצאצאיו המפוארים, התורה מדגישה דווקא את צדקותו העצמית! מדוע? מפני שצדקותו האמיתית של האדם אינה נמדדת ביחס לגדולת צאצאיו, אלא על העמל והיגיעה שהוא עצמו השקיע כדי להפוך את עצמו לאדם צדיק. איזה יסוד נורא מלמדים אותנו חז״ל כאן! ולכן הפסוק אומר 'אלה תולדות נח' – מה הן התולדות האמיתיות של נח? נח - איש צדיק! העובדה שנח עמל על עצמו והתגבר על כל הקשיים והמכשולים והצליח לעלות ולהתעלות לצדיק גדול מלא במעשים טובים, הן הן תולדותיו האמיתיות!
והנה לנו דוגמה בהירה מקורח, שטעה וחשב כי כל עוד יזכה לצאצאים גדולים, הרי שמעשיו שלו בהכרח נכונים. כי הנה חז״ל שואלים מה גרם לקרח לצאת נגד משה רבינו ולחלוק עליו? ופירשו שקרח ראה ברוח הקודש שעתידים לצאת ממנו צאצאים גדולים, וביניהם שמואל הנביא שהיה שקול בגדולתו כנגד משה ואהרן. ראייה זו על העתיד גרמה לו למרבה הצער לחשוב שהוא צודק במחלוקתו עם משה רבינו. אולם למרות הצאצאים הגדולים שעתידים היו לצאת ממנו בכל זאת קרח נידון על פי מעשיו וסופו היה שירד לגהינום!
הרבנית אסתר קפלן ע״ה, אימו של הצדיק המפורסם רבי ישראל מנדל קפלן זצ״ל, הייתה ידועה היטב בברנוביץ שבפולין אודות צדקותה המופלגת ומסירותה הגדולה לצורכי הציבור, ובמיוחד לעזרה שנתנה לעניים ולנזקקים. פעם שאלו אותה מדוע היא מקדישה כל כך הרבה מזמנה לעזור לאחרים. היא השיבה בתשובה נפלאה שנחרתה עמוק עמוק בלב שומעיה: שהיא אינה רוצה לסמוך על הזכויות וההישגים של בניה הגדולים כדי לזכות לעולם הבא אלא היא רוצה לזכות לעולם הבא בזכות עצמה!
זהו בדיוק מה שהפרשה באה ללמד אותנו, שמה שבאמת נחשב בשמים אינו המצוות והמעש''ט של הזולת אלא המצוות והמעשים טובים של עצמנו והעמל והיגיעה שאנו משקיעים בהם. עבודה עצמית כזו, היא מה שהתורה משבחת, וזהו העיקר!
