"מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים"

חזק ואמץ

"מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים"

התורה מספרת על האבות והאמהות שהיו עקורים: שרה, "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד" (בראשית יא, ל); רבקה, "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳" (כה, כא); ורחל, "וַתְּהִי רָחֵל עֲקָרָה" (כט, לא). ובגמרא (יבמות סד ע"א) שאל רבי יצחק: 'מפני מה היו אבותינו עקורים?', והשיב: "מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים." כלומר, העיכוב עצמו הוא חלק מהקשר עם ה׳, שמבקש את התפילה.

כמה זמן חיכו

מדברי הפסוקים עולה שההמתנה נמשכה שנים רבות. יצחק נשא את רבקה בן ארבעים שנה (כה, כ), ובלדת רבקה את יעקב ועשו נאמר: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (כה, כו). נמצא שחיכו עשרים שנה. ואברהם ושרה: שרה היתה בת תשעים כשנאמר "וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵלֵד" (יז, יז), ואברהם "בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ" (כא, ה). וברש"י (כה, כא): 'ויעתר לו, ולא לה', שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק.

תפילת חנה

וחנה בכתה והתפללה (שמואל א א, י). ובגמרא (ברכות לא ע"ב) מובא שאמרה לפני הקב"ה: 'רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה נבראו באשה: נדה, חלה והדלקת הנר. כלום עברתי על אחת מהן?'. ובגמרא (ראש השנה י ע"ב) נאמר שבראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה.

מה מוטל על האדם

ולענין החיוב, כתב המנחת חינוך (מצוה א) שמי שהשתדל ולא זכה נחשב אנוס.