אור החיים: פרקי חיים מרבותינו הקדושים שיום פקידת שנתם בחודש זה

ה' מר־חשון הסתלק מאיתנו צדיק וגאון, מרן הגאון ר' אברהם ארלנגר זצוק"ל, בעל "ברכת אברהם" ועוד.

היהודי הגדול הזה היה שלם בכל ג' עמודי העולם האלו שאמר שמעון הצדיק: "על התורה" - עמילותו ויגיעתו בתורה אין לתאר ואין לשער וגם מתי שהוא הלך ברחוב תמיד ראיתי על פניו שקיעות עצומה בלימוד, ואף ע"פ כן הוא היה עונה שלום בסבר פנים יפות לכל אדם וזה כבר עניין - "על גמילות חסדים", וכן הוא היה מתפלל בדביקות עצומה שאי אפשר לתאר למי שלא ראה אותו בתפילתו והוא היה ממש בבחינת "צדיק יסוד עולם" שלא היה לו בעולמו אלא תורה, עבודה, גמילות חסדים, וכשהוא היה מתפלל הוא היה מונה כל מילה כמונה מעות ולא רץ בשביל להספיק עוד דברים כי לא היה לו בעולמו אלא דביקות בה', וזה הוא: "על העבודה" שעבודה זה תפילה.

סיפרתי לכם לא מזמן (בשיעור בחודש אלול, ביארצייט של ה"אור שמח" זיע"א - ד' אלול) שראיתי פעם ב"שלום זכר" את אחד מגדולי הדור שליט"א ואת מרן הגאון ר' אברהם זצוק"ל, ואותו גדול סיפר לו שר' מאיר שמחה זיע"א תירץ פעם את דברי רבינו הרשב"א זיע"א והרשב"א הופיע אצל ר' מאיר שמחה בחלום כדי להודות לו ולומר לו שהוא תירץ אותו היטב, ולא אשכח את ההתפעלות של ר' אברהם ממעשה זה שכל הזמן הוא חזר והרים את ידיו בהתפעלות ופניו האירו באור שלא מהעולם הזה, והוא חזר ואמר כל הזמן בהתפעלות: "הרשב"א הגיע אליו בחלום"! וכך הוא חזר פעמים רבות וידוע שכל אחד מתפעל ממה שהוא אוהב ובזה ראיתי את ה"אהבת תורה" המופלאה שלו שהוא יצא מהכלים וזה רק מי שיודע מה זה רשב"א! מה זה תורת ה'! וזה נפלא.

הגמרא (עירובין י"ג) אומרת: "כל הרודף אחר הגדולה גדולה בורחת הימנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו", וידוע מה שהיה עם הרה"ק ר' מנחם מנדל מקוצק זיע"א שהגיע אליו אחד ושאלו: "רבי! הרי כל ימי בורח אני מהכבוד ומדוע הוא לא רודף אחרי"? והנה ראה הרבי מבין ריסי עיניו [עי' גמרא קידושין: "מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה וכו' עיי"ש] שהוא בעל גאווה לא קטן שכן נראה לפי שאלתו, והשיב לו בחריפותו הידועה: "הכבוד ראה שאתה מסתובב כל הזמן אחורה והוא חשב שאתה מגיע לרדוף אחריו ולכן הוא הקדים וברח"!... והנה גאון וצדיק זה הכרתיו רבות בשנים והוא היה עניו אמיתי שברח כל הזמן מהכבוד והילך בצידי דרכים. זכיתי עוד לראותו בריא ושלם והולך על שני רגליו בהארת פנים מופלאה בעש"ק נצבים תשפ"א - ימים ספורים לפני ראש השנה תשפ"ב (ולפני כחודש), והוא הלך לבדו, והנה בהלויתו השתתפו רבבות וכל רחובות ירושלים הושחרו מאדם ובזה ראיתי דברי חז"ל הנ"ל. זיע"א. תנצב"ה

מתוך 'השיעור השבועי' של מורנו שליט"א: ז' חשון תשפ"ב - גליון מס' 299