רבי יהודה מאיר שפירא

כינוי: המהר"ם שפירא מלובלין
תאריך פטירה: ז' בחשוון תרצ"ד

רבי מאיר נולד לפני 140 שנה בעיר שאץ שברומניה לרבי יעקב שמשון ומרגלא שפירא, שהיו נצרים לשושלות רבנים מכובדות. אביו היה בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ, מתלמידי הבעל שם טוב.

כבר בילדותו נודע בגאונותו, התעסק בתחומים רבים בתורה ולמד רבות מסבו, אבי אימו, בעל הספר 'מנחת שי'.

בגיל 19 התחתן, ולאחר חתונתו נהיה מחסידיו הקרובים של רבי ישראל מצי'ורטקוב, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

בגיל 24 כבר מונה לשמש כרב העיר גלינא, בתפקיד זה שימש עשר שנים ולאחר מכן מונה לשמש כרב העיר סאנוק שבפולין. היה דרשן נפלא, כוח וכשרון דיבורו הגיע למרחקים.

בגיל 36 מונה על ידי רבני מדינת פולין לשמש כנציג היהודים בפרלמנט הפולני ה'סיים'. באותה שנה הגה את רעיון הדף היומי, שהציג בהתכנסות הגדולה הראשונה של אגודת ישראל.

זמן קצר לאחר מכן התקבל לשמש כרב העיר פיעטרקוב שבפולין שם החל להגות את הקמת ישיבת חכמי לובלין מחדש (שפעלה כעיר 500 שנה קודם לכן).

הוא גייס כספים בארה"ב ובשנת תר"ץ נחנכה הישיבה במבנה מפואר בן 6 קומות, שבו ספרייה ענקית וחדר אוכל, כך שכל צורכי התלמידים סופקו להם בין כתליה.

הישיבה מנתה 400 תלמידים, ורבי מאיר לימדם תורה וכן ניגונים שחיבר. במקביל מונה לשמש אף כרב העיר לובלין.

שלוש שנים בלבד לאחר הקמת הישיבה חלה, ובעת פטירתו קרא לתלמידיו ואמר איתם לחייו וניגן איתם ניגונים, וכך נשמתו עלתה בטהרה והוא בן 46 שנים בלבד.

הוא נטמן בלובלין, כחצי יובל לאחר פטירתו אחיו העלה את קברו להר המנוחות בירושלים.