רואים המעלות ומתקנים החסרונות
ה'עולם' אומר שכאשר מואר רואים את החסרון, והחסידים אומרים שכאשר מואר רואים את מעלת הזולת
"אעשה לו עזר" מן "כנגדו"
...רק שיכנס ברחמים וילמוד זכות על כולם. גם שרואה דברי כעירות מחבירו, ירגיש שהוא לטובתו שיבחין בעצמו שיש בו שמץ מנהו וישוב בתשובה ממנה גם במחשבה, וזהו טובתו, שאלו היה יחיד היה סובר שהוא חסיד משא"כ עתה.
ונ"ל שזהו פי' "לא טוב היות האדם לבדו" מטעם זה, רק "אעשה לו עזר" מן "כנגדו", שיבחין שיש בו שמץ מזה והבן.
ולכך אם ע"י שכן רע מבלבל תפלתו או תורתו או שאר ביטול, יתן לב שהוא לטובתו שלא היה בכוונה ישרה ושלחו לו ביטול זה להרגיש ויתחזק יותר, וכיוצא בזה, ישמע חכם ויוסף לקח.
והעיקר להבין שהש"י בכל מקום ובכל עסקיו, א"כ גם בסיפורי דברים יוכל להרגיש עניני הבורא ית' כמו בלימודו ותפלתו.
(כתר שם טוב סימן שב)
"כל אחד מתוקן – מחבירו"
...ולהאמין באמונה שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם בכלל כי יציבא מלתא ותקין פתגמא שכ"א מתוקן מחבירו.
(ספר התניא, אגרת הקודש סימן כב)
...ההוספה ]בלשון אגרת הקודש הנ"ל[ ש"כל אחד מתוקן מחבירו" משמעה - שעל ידי הזולת נעשה הוא עצמו מתוקן.
על הזולת צריכים לראות רק את המעלות, ואת חסרונות הזולת צריכים לראות רק לשם כך שידעו מה לתקן בו עצמו. ואילו בעיקר צריכים לראות בזולת את מעלותיו, שבלי ספק ישנן מעלות בכל אחד, אלא שיכול להיות שהן מכוסות ונעלמות, הרי אם אין הוא מוצא בזולת את מעלותיו - החסרון הוא במחפש ולא בזולת. למשל - כשחופרים באדמה למצוא מים, הרי אם החופר לא מצא מים, אין פירושו שאין מים באדמה, באדמה בודאי יש מים, אלא הדבר מראה שהוא לא חפר כפי שצריך ואם ימשיך לחפור - ימצא מים. כך גם בנוגע לראיית מעלות בזולת, יש לחקור ולחפש יותר ואז בודאי ימצא בו מעלות.
(ספר השיחות המתורגם ה'תש"ה עמ' מט)
להשתדל למצוא מעלות הזולת
נהניתי מעמידתו החזקה ויוסיף ללכת בתוקף עוז ולהשתדל במדות טובות ולקרב את הבריות בקירוב אמיתי ולא בקירוב מעושה והוא ע"י שישתדל למצא בכל אחד את המעלות שבו ולדונו לכף זכות על החסרונות אשר - לפי דעתו - נמצאים בו, כי להחליט אשר הזולת הוא בעל חסרון ומה הם חסרונותיו צריכים זהירות גדולה ועיון רב, דכשם שההחלטה במעלות עצמו צריכה זהירות ועיון רב, להיות האדם בטבעו הוא קרוב לעצמו, כן ויותר מכן צריכים זהירות גדולה ועיון רב להחליט בדבר חסרונות הזולת.
ואני תפלה כי יבער מקרבו את מחלת המדינה ("אמעריקאנער רוחניותדיגע קרענק") אשר הזולת רוצה לקפחני וכל מה שעושה הזולת הוא בכדי להקניטני ולכן עלי להזהר ממנו ולהתנהג עמו באותה ההנהגה שהוא מתנהג עמדי, ומחלה זו עושה שמות באדם.
(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ז עמ' רעח-ט)
כאשר מואר רואים המעלות!
...הזכירני על פתגם קדש אשר זכיתי לשמוע מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ]הרש"ב[ באחת מלילי שמחת בית השואבה תרמ"ח:
"החינוך החסידי, לא רק שהוא מעורר מהשינה, אלא הוא עושה מהחושך - אור. ה'עולם' אומר שכאשר מואר רואים את החסרון, והחסידים אומרים שכאשר מואר רואים את מעלת הזולת".
(תרגום מאגרות קודש ח"ט עמ' תטז)
