ראש חודש חשון מתעורר הרצון לבית המקדש השלישי
עומדים בזמן רעוא דרעוין, זמן שנשמות ישראל משתוקקים אל הגילוי של ׳אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ׳, בני ישראל מתחננים להשי״ת - מחכים כל ימות השבוע על הזמן גילוי זה, בני ישראל מתחננים ׳ואני תפלתי לך הוי״ה׳ שיהיה כבר ה׳עת רצון׳ כאשר זה מתגלה בבריאה זהו החיים של הבריאה.
ובפרט כשעומדים בשבת ראש חודש חשון שהוא זמן חינוך בית המקדש השלישי, כידוע האריכות בדברי הבני יששכר בכמה מקומות, בית ראשון נתחנך בתשרי, בית שני בכסלו - חנוכה, ובית שלישי יהיה בחודש חשון, הכל בחודשים של בני רחל עקרת הבי״ת כידוע, ואכמ״ל באריכות דבריו.
הרי כשעומדים ברא״ש חודש חשון, ׳ראש׳ החודש מבטא שורש הרצון של כל החודש, בסוד ׳שעירי רצון׳ כי הרצון הוא הכתר - ׳כצנה רצון תעטרנו׳ והוא חלק היחידה שבנפש - הראש והכתר לכל שאר חלקי הנפש, הרי עכשיו מתעורר שורש הרצון מההשתוקקות לבית המקדש השלישי, שאנו משתוקקים בכל יום ויום ובפרט בחודש חשון.
בני ישראל מתחננים להשי״ת לחיות בעבודה זו, בהתעוררות של עת רצון, לחכות לייחל ולצפות, מתי יהיה זה הגילוי של בית המקדש השלישי, ובוודאי שיהיה הרבה גילויים דרגות על דרגות, ביאת המשיח, תחיית המתים ובנין בית המקדש, אבל באופן כללי מבקשים וכמהים שיבוא זה הזמן, "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים" (רמב״ם בסוף ספר היד), ועל זה מבקשים ומתחננים ביותר בזמן גילוי אריכת אפים, שיתעורר רחמיו וחנינותיו להתגלה ולהתוודע על כל באי עולם.
מעשה ידי אדם שמעורר מעשה ידי שמים
הנה ידוע משא ומתן בראשונים ובעיקר בין רש״י לרמב״ם אם ייבנה בית המקדש השלישי במעשה אדם או במעשה שמים, דבדי רש״י (סוכה מא, א ד״ה אי נמי) "אבל מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר (שמות טז, יז) ׳מקדש ה׳ כוננו ידיך׳" ופסק הרמב״ם (פי״א מהלכות מלכים ה״א) "ובונה [המלך המשיח] המקדש", וכן כותב (שם ה״ד) "ובונה המקדש במקומו" ובהלכות בית הבחירה (פ״א ה״ד) כותב "וכן בנין העתיד להבנות" ובאמת אלו ואלו דברי אלהים חיים, ויש בספה״ק לבאר סוגיא זו כל אחד לפי דרכו בקודש נהדר.
ויש לפרש בפנימיות ששניהם יהיו, מעשה ידי אדם - הכוונה לאתערותא דלתתא שאנו בני אדם משתוקקים ומעוררים רצונות וכיסופים להתגלות זו, ובמעשה ידי אדם שלנו נעורר מעשה ידי שמים להשלים את בנין הבית בפועל, ׳בורא עולם בקנין השלם זה הבנין׳ שהתחיל מאבנים קטנות, נקודות הכסף, מהתנוצץ רצוננו הטובים, ויהיה נשלם על ידי אש דלמעלה.
ודבר זה מבואר הרבה בספרי החסידות, וזה מעשה הצדיקים שבכל מה שעושים כאן למטה מכוונים ללמעלה שיושלם הבנין למעלה, זהו עבודת הצדיקים שבונים את בית המקדש, וכדאיתא בדברי הרה״ק מראפשיץ זי״ע בשם הרבי מלובלין זי״ע, וכן בנועם אלימלך בפרשת כי תבוא, ועוד (נו״א פקודי) "זהו ועשו לי מקדש כו', שבית המקדש שלמעלה מכוין כנגד בית המקדש שלמטה, וכשאדם מקדש עצמו למטה, עושה מקדש להשם יתברך ברוך הוא. וזהו ועשו לי מקדש אמתי ושכנתי בתוכם, היינו כשיקדשו עצמם למטה שאז אני שוכן בתוכם אז ערשין לי מקדש למעלה".
ולכן נקרא ׳בית הבחירה׳ שיבוא ויבנה על ידי הבחירה שלנו, לבחור ברצון טוב להשתוקק ולכסוף לזה. ובפרט לאור דברי הישמח משה (ראה דף קיא) "והיה המקום אשר יבחר ד׳ וגו׳ (דברים יב, יא), מה שנקרא בית המקדש ׳בית הבחירה׳, מלבד הפשוט שהוא המקום אשר בחר לו לשכן שמו שם, גם לזה כיון השם הזה, כי זה המקום אשר מלאכי השרת אינם זוכים לו בעת המובחר, כמו שדרשו (ירושלמי יומא פ״ה ה״ב) וכל אדם לא יהיה כו׳ (ויקרא טז יו), וכל אדם - לרבות מלאכי השרת, רק זה שנדדכך על ידי בחירתו זוכה לזה, והבן זה. ואף שנקרא כולו בית הבחירה, היינו מפני שהעיקר בכל דבר היא הנקודה והחיות הפנימיות, והבן".
קודש קדשים כלב כל אחד מישראל
בני ישראל מתחננים להשי״ת, ברחמים מבקשים על נפשינו, שיבינו ויחיו בזה, שהבית השלישי הוא הלב של כל איש ישראל, שם נגנז קודש הקדשים, ונגנז בלב כל איש מישראל. כעין דברי המאור עינים על גניזת משה רבינו, וז״ל (תרומה) ״ולא ידע איש את קבורתו - פירוש שלא ידעו היכן משה קבור וגנוז, כי באמת הוא נגנז ונקבר בדעת של כל אחד ואחד מישראל". וכעין שלא נזכר שמו של משה בפרשת תצוה לפי שבכל דור ודור הולך עמהם, כמו שתמצא ברעיא מהימנא (ח״ג רע״ג.) והוא ביניהם בנעלם ורועה אותם לכך נעלם שמו.
וככשם שגניזת גופו של משה רבינו מורה על זה שיש לכל יהודי ויהודי שייכות עמו, וכל מה שלומד תורה הוא בכוחו של משה רבינו. כך גם גניזת הארון בקודש הקדשים מורה על זה שיש לכל יהודי קודש קדשים בלב, נקודת הרצון שבלב ששם סגור עם השי״ת - וכל אדם לא יהיה באוהל מועד, ואין לשום מלאך ושרף השגה ברצונות של יהודי, ושם בקודש הקדשים נכנס הכהן גדול שמאיר לנשמות ישראל כח הרצונות, ונושא על מצחו תמיד הציץ - לרצון לפני הוי׳ה.
לתקן פגם הנח״ש ולהחשיב את הרצון בחודש חשו״ן
בני ישראל מתחננים להשי״ת בעת הזאת, אבינו שבשמים לאחר ימים טובים כאלו, ולאחר עבודות כאלו של בני ישראל כל חד לפום מה דמשער בליביה, בפרט כשעומדים בראש חודש חשון, תן לנו הכח להאמין ברצונות הטובים, כמה יקרים וחשובים הם בעיניך.
וי״ל סוד חודש חשון - אותיות ׳נחש׳, הנחש הקדמוני מלבד מה שהחטיא את אדה״ר, עוד יותר מזה גרם לו התרחקות שלאחר החטא, וכמבואר כמה פעמים בספרי הרה״ק מראפשיץ זי״ע (עטרת ישועה וילך) "וכאשר אמר מרן רבינו הקדוש מלובלין זצלה״ה אשר יותר חביב להס״מ העצבות אחר העבירה מן העבירה גופא" (עיין בספר דברי אמת עמוד יט ומובא באמרי נועם פרשת מצורע מאמר א). עיקר הזוהמא שהכניס הנחש באדם ובחוה, היתה התקררות מהרצונות, שבהרגשת ההרחקה יותר לא האמינו בחשיבות רצונם הרוצה רק לעשות רצון השי״ת, ומי מעכב שאור שבעיסה. על כן זהו התיקון בחודש חשון, לתקן את פגם הנחש, להחשיב את הרצונות שאנו משתוקקים לבנין בית המקדש השלישי, ואז האש של הבית המקדש השלישי יבער בלב כל אחד.
מבקשים ומתחננים שיבער אש הבוער של אורו של משיח בלב כל אחד מישראל, ולא מתעסקים בחישוב ובדחיקת הקץ, וכידוע דברי הקאמארנא זי״ע (היכל הברכה בראשית), שמאריך שם בי״ג עיקרים בסוד מה שרמזו הצדיקים לפעמים זמן לקץ הימין ואכמ״ל.
(אשיחה בחוקיך - הרב אברהם צבי קלוגר)
