שב"ק - בראשית - כט תשרי

מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה ערב שבת. אחר מנחה עברו האורחים לברכת שלום עליכם.

~ שוה"ט ליל שב"ק ~

מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט כשעה אחר התפילה במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את בנו ה"ה שמעון הי"ו.

לפני "מנוחה ושמחה" החל מר"ש בניגוני שמחה וגאולה וכן בניגון החדש שהלחין על המילים "העלף מיר ארויס הייליגער באשעפער" בתוספת הקדמה ופתיח איטי חדש שהלחין מר"ש על המילים אנא ה' הושיעה נא...

אחר ה'יוהך' החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" בלחן יו"ט.

בלחיים שח מר"ש כדלהלן: הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע מגדיר את חומש בראשית כ'דרך ארץ שקדמה לתורה'! בהסתמך על דברי הרמב"ן שמרחיב בדבריו כיצד כל עניינו ומטרתו של ספר זה הוא להקנות לנו אורח חיים ויסודות באמונה, ולהנחות את האדם בדרכו בעולם הזה.

אחר הזמירות כנהוג החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים שהלחין על המילים "רחם בחסדך..." "צמאה נפשי לאלוקים..." חזן וקהל. אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את הקטע של "זכור אהבת קדומים..." וכן את הניגון המהיר שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי".

לפני התורה שר רבינו שליט"א את הניגון לכבוד שבת... (שמר"ש התאים בלחן למקדשך).

בתוך דברות הקודש שח מר"ש כדלהלן: בספר 'אגרא דבי הילולי' מסופר: בבית מדרשו של כ"ק האדמו"ר מבעלז, רבי יששכר דוב זצ"ל, הועסק שמש במשרת השמשות שקיבל בחזקה מאביו. אך הלה היה אדם קשה והכל סבלו ממנו, כולל האדמו"ר שלא רווה נחת ממנו. כשהתלוננו בני ביתו של הרבי, אמר להם: "אם אפשר היה לקנות ממנו את החזקה בכסף, היה טוב מאוד".

החלו להפציר בשמש שיאות למכור את השמשות תמורת תשלום הגון שיאפשר לו להתפרנס בכבוד בלי לעבוד. אך הלה לא מיהר להיענות להצעה, כי היה מרוצה מתפקידו שראה בו פרנסה טובה ומכובדת. לאחר שגברו עליו ההפצרות ואף הבין שהציבור אינו שבע רצון ממנו, החליט לשאול את פי הרבי האם למכור את השמשות? ענהו הרבי קצרות: "חזקה לא מוכרים!"

יצא השמש והודיע כי הרבי יעץ לו שלא למכור את השמשות. כשהביעו תמיהתם לפני הרבי על פשר תשובתו, אמר להם: "יהודי המגיע לשאול לדעתי, עלי לייעץ לו את העצה הטובה ביותר עבורו, ולכן יעצתי לו שלא ימכור, כי מי יודע האם הכסף שיתנו לו יספיק לצרכיו, וגם יקשה עליו להשיג עבודה אחרת אם ירצה, ומהשמשות יש לו פרנסה טובה וקבועה"...

לאח"מ קמו לריקוד שמחה והמשיך בניגון שהתאים מר"ש על המילים "שבענו מטובך". בסיום איחל גוט שבת.

~ צפרא דשבתא ~

מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה בלהבת אש קודש לתפילת שחרית ומוסף מאדון עולם עד אחרי אנעים זמירות. התעוררות מיוחדת עת שורר מר"ש "א-ל אדון" ו"במקומך" בניגוני רגש.

בקריאת התורה עלה מר"ש מפטיר - ערך מר"ש מי שבירך לחולי עמך בית ישראל. אחר מכן קידש את החודש.

אחר התפילה ערך מר"ש קידושא רבא ברוב עם לרגל שבת בראשית ושבת יארצייט של הסב"ק בעל אור אביגדור זי"ע.

אמ"כ עברו להתברך בברכת "גוט שבת".

~ עתיקין קדישין ~

סעודת צפרא דשבתא ערך מרן רבינו שליט"א בביתו נאוה קודש. במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את ה"ה שמעון הי"ו ושרו המזמורים כנהוג.

כן זימרו ממקומך מלכינו תופיע, אל תירא, שמע ישראל, הן גאלתי.

אחר מכן כיבד מר"ש את ה"ה שמעון הי"ו ב"מזמור לדוד".

לפני ברכת המזון למד מרן רבינו שליט"א בקול מתוך הספר הק' "נועם אלימלך" והסביר בטו"ט כמנהג רבוה"ק זי"ע והוסיף נופך מדיליה.

אח"מ קם מר"ש לריקוד בטאנץ ניגון החדש שהלחין על המילים "תהילת ה' ידבר פי ויברך כל בשר".

בהשמים מספרים כיבד מר"ש את ה"ה אביגדור. אחר ברכת המזון קם מר"ש לריקוד של מצוה.

~ רעווא דרעוין ~

מרן רבינו שליט"א ערך "סעודה שלישית" ברוב עם הדרת מלך בהיכל "רעווא דרעוין" דקהילתינו הק' ברובע ו' אשדוד.

אחר הזמר "דרור יקרא" זימן מרן רבינו שליט"א על הכוס.

אחר מעריב בזמן "רבינו תם" עברו אנ"ש להתברך בברכת אגוטע וואך. אחריה ערך מר"ש הבדלה ברוב עם.

~ מלוה מלכה ~

בעת סעודת "מלוה מלכה" הזכיר מרן רבינו שליט"א את הילולת הצדיקים של השבוע הקרוב.