נפלאות התורה
"שלשה שותפין יש באדם"
בגמרא (נדה לא ע"א) נאמר: "שְׁלֹשָׁה שֻׁוּתָפִין יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ לֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וּקְלַסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּת הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, וְדִבּוּר הַפֶּה, וְהִלּוּךְ הָרַגְלַיִם, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל". וכשהגיע זמנו של אדם ליפטר מן העולם, הקב"ה נוטל חלקו ומניח חלק אביו ואמו לפניהם.
שותפות שמחייבת כבוד
ובגמרא (קידושין ל ע"ב) נאמר: "תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שֻׁוּתָפִין הֵן בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי. וּבִזְמַן שֶׁהוּא מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם צִעֲרוּנִי". נמצא שהשותפות היא גם ענין של יחס: כבוד הורים הוא כבוד של שותפו השלישי.
מה עובר בתורשה
והכלי יקר (בראשית כד, ג), כמו שהבאנו בגליון פרשת ויצא, מבסס על שותפות זו הבחנה: 'כי ג׳ שותפין באדם, החומר בא מן אב ואם, לפיכך כל מעשה אבות התלוין בחומר ירשו בנים', ואילו 'האמונה היא תלויה בשכלו של אדם, והרי הקב"ה נותן בו נשמה ושכל'. כלומר, המדות הנתלות בחומר עוברות מן ההורים אל הילדים, והדעות והאמונה אינן עוברות בתורשה אלא בחינוך.
מה שנותן הקב"ה: לימוד התורה ושבועה
ובגמרא (נדה ל ע"ב) מבואר מה נעשה לעובר בבטן אמו: מלמדים אותו כל התורה כולה, ונר דלוק על ראשו, ומביט ורואה מסוף העולם ועד סופו. וכשבא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה. ומשביעים אותו: 'תהי צדיק ואל תהי רשע', ואף אם כל העולם אומרים לך צדיק אתה, 'היה בעיניך כרשע'. הרי שחלקו של הקב"ה בבריאת האדם נתן לו את התורה והשבועה.