תפלתו עושה רושם בשמים
אביו ואמו מתו בילדותו, והתגדל אצל דודו המקובל רבי נחום העיוור, פעם אחת חזר דודו מנסיעה ארוכה, והביא עמו מדרכו סכינים מתנה לילדיו הקטנים, אבל לילד היתום שהתגורר בביתו לא הביא דבר, למחרת ראה ר' נחום, שבידי הילד נמצא סכין הדומה מאוד לאלו שהביא לבניו, התפלא ר' נחום ותמה בלבו: האם לקח היתום את הסכין מאחד מילדי?! מיהר וקרא לכל הילדים, וראה שבידי כל אחד ואחד נמצא סכינו חשב ר' נחום בלבו: שמא קנה לו הילד את הסכין בכסף גנוב, או אולי גנב חלילה, את הסכין מן החנות, הצטער ר' נחום שהעמיד את היתום בנסיון גדול שלא יכול היה לעמוד בו.
קרא ר' נחום לילד הקטן ושאלו:
מנין לך הסכין שבידך?! נחום הקטן הביט על דודו כאדם המבקש להפטר מחקירותיו, אבל דודו הפציר בו ואמר: ספר לי הכל ואל תסתר ממני דבר! השיב לו הילד: אבי נתן לי את הסכין! תשובה זו הוציאה את הדוד מכליו, ובתמהון קרא לעומת הילד: כיצד תדבר כך, והרי אביך כבר מזמן בעולם האמת?! איך הביא לך משם את הסכין?! ענה הילד: לא אבא זה הביא לי את הסכין, רק האבא של כולם זה היושב בשמים, הוא שלח לי מתנה זו! ר' נחום המשיך לשאול את הילד: וכי תאמר לי, שאותה סכין שבידך נפלה אליך מן השמים! השיב היתום: אכן, כמו שפעם אחת ראית בעצמך, כיצד מלאך מן השמים זרק לי מטבעות כשלמדתי בחדר! אמר לו דודו: זה אני הייתי באותה עת ולא אחר, שהשלכתי לפניך את המטבעות! אמר הילד: אם אז לא מלאך השליך לפני את המטבעות אלא אתה, הרי הפעם היה זה מלאך ולא אחר, כשהבאת את הסכינים לילדיך, ולי לא הבאת, הצר לי הדבר מאוד, באותם רגעים עמדתי בתפילה לפני הקב"ה ובקשתי: אלקי, לי אין אבא שיביא לי סכין, אבל אתה שהנך אבי כל בניך ישראל, ממך אבקש, שלח נא לי סכין כזו שיש לשאר בניו של דודי! כשסיימתי תפילתי זו, מיד נזרקה אלי מן השמים הסכין שבידי.
ר' נחום הזקן היסס רגע והרהר בלבו: שמא מדבר הילד מתוך חלום, היתכן שכך ארע הדבר, פנה הדוד אל הילד ושאל: התוכל שוב להראות לי את הפלא הגדול שהיה עמך, הנה אחלק לילדי מטבעות, ונראה אם תוכל אתה לקבלם ממלאך! הסכים נחום הקטן, ועמד רגע קט מהרהר, אחר כך ניגש אל השולחן, פתח ספר ופרש את כפיו לשמים כאדם המבקש דבר מה, ונשא את עיניו למעלה, ובקול של ניגון תפילה אמר: אבי הטוב, ראה איזה ילד טוב הנני, אני מקיים את כל מצוותיך, אני שומע לקול דודי היקר, גם כשאינו נותן לי את הדברים הטובים, שבניו מקבלים ממנו, הריני עוסק בתורתך הקדושה, ולומד בה בחשק רב, אנא, אל תביישני, והענק לי מטבע אחת, שגם אני אחזיק בה, ואהיה אסיר תודה לך כל ימי! הוא השתהה זמן מה כממתין, ואז נשמע צלצול מטבע זהב אחת, אשר נפלה על השולחן, פקח הילד את עיניו לרווחה, ובשמחה רבה לקח את המטבע בידיו ורץ לקראת דודו בקריאה: הנה היא המטבע!
התקשה ר' נחום להאמין למראה עיניו, אך יותר לא היה ספק בלבו על הפלא הגדול, תפלתו הזכה של אותו יתום צדיק עשתה רושם רב בשמים, ודודו ר' נחום בראותו את הנס הגלוי הזה נתחרט מאד על אשר לא נהג עם הילד כפי שנהג עם בניו אלא קפחו לפעמים, ומאז ידע ר' נחום הדוד מה גדול כחו של נחום הקטן והבין כי יש לצפות לנפלאות גדולות בעתידו, והתחיל לקרבו אליו למד עמו חכמת הקבלה וגילה לו מסתורי התורה.
