<p><strong>מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וגו' (ו, כ).</strong> ... ואולי כי העוף יש בו צד מעלה כי הוא מרובה אין קץ, וצא ולמד שהמועטים שבעופות הם הטמאים והם כ"ד (חולין סג.), ואמרו ז"ל (שם ע"ב) שק"ך מיני עופות בהר הבית וכלן מן איה, וצא ולמד לטהורים שהם הרבים כמה וכמה. והבהמה המועטים הם הטהורים עשרה, ואין במינם כל כך מרובה בכל מין כעופות, אשר על כן ציוהו על העופות שהם רבים תחילה, וצריך להביא מכל מין ומין שבכל פרט ופרט, ואחר כך הזכיר הבהמה שהיא במינה מועטת, ואחר כך מינים השורצים בארץ. וכפי זה סידרם הכתוב דרך טרחתם ממעלה למטה:</p>

ביאור אור החיים הקדוש לפרשת נח על הסיבה להקדמת העופות לבהמות בתיבה, על פי ריבוי מיני העופות והטרחה היתרה בהבאתם.

יש מיני עופות עד אין קץ