ההבדל בין השראת השכינה בבית המקדש להשראת השכינה במשכן

בפרשת השבוע מסופר על סיום בניית המשכן והשראת השכינה בתוכו.

וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה, וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

במאמר שלפנינו יבאר ר' לוי יצחק את ההבדל בין השראת השכינה שהייתה בבית המקדש, להשראת השכינה שהייתה במשכן.

א. שני סוגי ייחוד: אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא

על השראת השכינה בבית המקדש כתוב "כי מלא כבוד ה' את בית ה'", ועל השראת השכינה במשכן כתוב "וכבוד ה' מלא את המשכן".

העניין בזה מרומז גם בתיבות "לדוד מזמור" ולפעמים "מזמור לדוד".

כאשר כתוב "לדוד מזמור" הכוונה היא שדוד התחיל לזמר, ואחר כך שרתה עליו שכינה, קודם כל התעוררות מצד דוד, ואחר כך השראת רוח הקודש.

כאשר כתוב "מזמור לדוד", הכוונה היא שקודם שרתה עליו שכינה, ואחר כך התחיל דוד לזמר, קודם כל התעוררות מצד השכינה ואחר כך שירת דוד.

וביאור הדבר הוא: אם דוד התחיל לזמר ואחר כך שרתה עליו רוח הקודש, פירושו שהדוד התעלה למעלה, התחתון עולה אל העליון, ואם כן הרי ההתעוררות היא ממנו, הוא יוצר את ההתעוררות.

ואם קודם כל שרתה עליו רוח הקודש ואחר כך התחיל דוד לזמר, פירושו שהשכינה יורדת למטה, העליון יורד אל התחתון.

ב. ההבדל בין בית המקדש למשכן: ייחודא עילאה וייחודא תתאה

וכמו בתיבות דוד ומזמור, כן גם בתיבות "מלא" ו"כבוד ה'". תיבת "כבוד ה'" היא הכינוי לספירת המלכות, ותיבת "מלא" רומזת לספירות ז"א.

ולפי זה במשכן שכתוב "וכבוד הוי"ה מלא את המשכן", פירושו שהתעוררות מצד התחתון, כבוד הוי"ה (מלכות), היא עיקר היחוד.

בבית המקדש שכתוב "כי מלא כבוד הוי"ה את בית הוי"ה", פירושו קודם התעוררות מצד העליון (ז"א), ואחר כך כבוד הוי"ה (מלכות).

וכן כמו הפסוק "אני לדודי ודודי לי", מתחילה "אני" רמז לספירת המלכות, "לדודי" רמז לספירות ז"א, "ודודי לי" ז"א, "לי" מלכות.

וכן כמו הפסוק "דודי לי ואני לו" מתחילה "דודי לי" ז"א, "ואני לו" מלכות.

ג. ההבדל בין בית המקדש והמשכן: אחור באחור ופנים בפנים

במשכן היה ייחוד אחור באחור, יחוד חיצוני, כמו חיבור טכני ומעשי בלבד. בבית המקדש היה ייחוד פנים בפנים, יחוד פנימי ונפשי.

בייחוד אחור באחור העיקר היא הנוקבא (מלכות), ובייחוד פנים בפנים העיקר הוא המשפיע (ז"א).

ד. הבדל נוסף בין בית המקדש והמשכן

השראת השכינה במשכן ובבית המקדש רומזת לגילוי אלוקות נעלה, אור מקיף, אור נעלה שלמעלה מהכוחות הפנימיים.

גם בזה יש הבדל בין המשכן לבית המקדש. במשכן "הענן שכן עליו", המשכן לא היה יכול להכיל את גודל הגילוי, ולכן שכן הענן רק מעליו. ואילו בבית המקדש "הענן מלא את בית ה'", האור המקיף היה מלא את בית ה', כי בית המקדש היה כלי אפילו לגילוי אלוקות נעלה, בחינת אור מקיף, הנרמזת בענן.