הבדל סדרי התפילה – מכת בכורות וגאולת מצרים

הובא בפירש״י על הפסוק, ״וכי (ברכות ט, א)״כי בחודש האביב הוציאך ה׳ אלוקיך ממצרים לילה״ מפרש בגמרא (ראה טז, א) בפרשתינו ״ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה״, אלא מלמד שהתחילה להם (במדבר לג, ג)בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום, שנאמר גאולה מבערב״. ע״כ. ובמסכת שמחות פרק א׳ כתוב שבלילה הכה הקב״ה את הבכורים והיתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר. נמצא ש׳ההכאה׳ היה בלילה וה׳מיתה׳ היה בבוקר, לכן בתפלת ערבית מוזכר תחילה ״המכה בעברתו כל בכורי מצרים״, ורק אחר כך אומרים ״ויוצא את עמו ישראל מתוכם״, משום שבלילה היה ההכאה תחילה ואחר כך היציאה, משא״כ בתפילת שחרית אומרים תחילה ״ממצרים גאלתנו״ ואח״כ ״כל בכוריהם הרגת״, כי כשעומדים בבוקר, הרי אז תחילה יצאו בני ישראל ממצרים, ואח״כ הרג את הבכורים, אחרי שכל הלילה היו מפרפרין בנפשם.