לוה שלוה מעות מהמלוה, וכתב הלוה וחתם שטר התחייבות למלוה, ועל התאריך מתי צריך לשלם כתב ׳לכשירחיב ה׳ את גבולי׳ אז אשלם. מהו הדין מתי צריך הלוה לשלם החוב, היינו מתי נקרא ׳כשירחיב ה׳ את גבולו׳ המלוה טוען שיש לו כבר הרחבה, והלוה טוען זה לא הרחבה שהתכוין? (גמרא חולין)
ב(פנים יפות).איפה מרומז בתורה ובפרשתינו ש״חייב אדם להקביל פני ר ב ו ברגל״ - בשלש רגלים. לא רק עליה לרגל לבית המקדש?
גהביא דרשת (כי תשא לד, כו) וכן בפירש״י (משפטים כג, יט)כתוב הפעם בשלישית בתורה ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ ובפירש״י (ראה יד, כא)בפרשתינו אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור בישול ואחד לאיסור הנאה . (חולין קטו, א)חז״ל שכל מקום שאמרה תורה לא תאכל, לא תאכלו, אחד איסור אכילה ואחד (כא, ב)יש לתמוה: הרי לפי דעת רבי אבהו במסכת פסחים הנאה במשמע, אם כן למה לא כתבה התורה מפורש באיסור בשר החלב ׳לא תאכל׳ ומזה ידעינן שגם איסור הנאה במשמע, וכתבה (פירוש המשניות להרמב"ם).התורה בלשון ׳לא תבשל׳ ובב׳ פעמים נוספות ללמדינן איסור אכילה ואיסור הנאה בדרך ׳אם אינו ענין׳?
ד ״לא תתגודדו״.(ראה יד, א) ״אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן איקרי כאן ׳לא תתגודדו׳ לא תעשו אגודות אגודות". (יבמות יג, ב) ופירשו חז״ל (עמק דבר. תומת ישרים).יש לתמוה: למה השינוי מנהגים בין אשכנז וספרד אין בו משום ׳לא תתגודדו׳?
ה(גמרא מגילה).איזה תיבה בפרשתינו שינו החכמים בתרגום השבעים? ומאי טעמא שינו לה? ואיזה תיבה כתבו במקומה?
ו (גמרא חולין).נפל הסכין מידו של השוחט, ושחטה את הבהמה כדרכה, האם הוי שחיטה כשירה? ומאיפה למדין זה?
ז ״תשרפון באש . . לא תעשון כן לה׳ אלוקיכם״.(ראה יב, ג-ד)בפרשתינו עיר או בית הכנסת שיש להם הרבה שמות מכתבי הקודש ואין להם די מקום לקוברם, האם מותר לשרפם כדי שלא יבואו לידי בזיון? (שו"ת באר שבע. שו"ת שבות יעקב).
ח ״ולא תגרע ממנו״ .(ראה יג, א)פרשתינו ״יום טוב של ראש השנה שחל בשבת אין תוקעין״, למה אין בזה משום (כט, ב)יש לתמוה: על פי זה מה שכתוב במשנה מסכת ראש השנה (רשב"א).״ולא תגרע ממנו״?
ט (גמרא יומא).מהי הראיה מפרשתינו ש״שתי׳ בכלל אכילה היא״?
י בתפילת שחרית בקטע ׳עזרת אבותינו׳ אומרים תחילה ״ממצרים גאלתנו״ ואחר כך אומרים ״כל בכוריהם הרגת", אבל בתפילת ערבית בקטע ׳ואמונה כל זאת׳ אומרים תחילה ״המכה בעברתו כל בכורי מצרים״, ורק אחרי זה אומרים ״ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם״?
