שיחת ש”פ ראה תנש”א

וענין זה מודגש ביותר בשבת ר”ח אלול דשנה זו — כי:

נוסף על כללות הענין ד”אחכה לו בכל יום שיבוא”, ובפרט לאחרי שי”כלו כל הקיצין”, וסיימו כל עניני העבודה (כמדובר כמ”פ), נמצאים בשנה מיוחדת שהיא שנה “יהי תהי שנת נפלאות אראנו”, “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”.

— וכבר ראו בפועל כ”פ “נפלאות” הן בנוגע לגאולת הפרט והן בנוגע לגאולת הכלל, כולל ובמיוחד בנוגע לאחינו בני ישראל שבמדינה ההיא, שרבים מהם יצאו מן המיצר אל המרחב, הן כפשוטו, והן (ובעיקר) בנוגע להאפשרות לחיות חיים יהודיים ע”פ התורה ומצוותיה, ועד שבימים האחרונים ממש (ובאופן דפעולה נמשכת גם בימים אלה) התקיים הכינוס של שלוחי חב”ד (מכמה מדינות) במדינה ההיא — שבה נמצאת העיירה והערים ליובאוויטש, ליאדי, ליאזנא, רוסטוב ופטרבורג, שבהם חיו ופעלו נשיאי חב”ד במשך כו”כ דורות — נתכנסו השלוחים של נשיא דורנו כ”ק מו”ח אדמו”ר בעיר הבירה של מדינה ההיא (מאסקאווא), על מנת להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת התורה והפצת המעיינות (דחסידות חב”ד) חוצה, שעי”ז אתי מר דא מלכא משיחא —

ובשנה זו עצמה — עומדים כבר בר”ח אלול, חודש החשבון של כל השנה, אשר, הסך-הכל דהחשבון הוא: “עד מתי”!..

היתכן שסיומם של י”א חדשים דשנת “נפלאות אראנו”, משיח צדקנו עדיין לא בא?!...

יא. ובנוגע לפועל:

יש לפרסם ולהודיע בכל מקום ומקום ע”ד העבודה המיוחדת דחודש אלול המרומזת בחמשת הראשי-תיבות דתורה תפלה גמ”ח תשובה וגאולה (כנ”ל ס”ה), ובהדגשה מיוחדת בנוגע ל”עיר המקלט”, ענין הגאולה, כפי שחודרת בכל עניני העבודה, ע”י שמהדרים ונעשים ברשות של הגאולה (כולל ובמיוחד ע”י לימוד התורה — בעניני הגאולה וביהמ”ק), מתוך צפי’ וודאות גמורה שתיכף ומיד ממש רואים בעיני בשר ש”הנה זה (המלך המשיח) בא”.

ובפשטות:

להכריז ולפרסם בכל מקום — בדברים היוצאים מן הלב — שהקב”ה אומר (ע”י עבדיו הנביאים) לכאו”א מישראל “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה”, ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.

[ויש להוסיף ולהדגיש שההכרזה והפרסום דכנ”ל צ”ל גם ע”י אלה שטוענים שעדיין לא נקלט ענין זה (בשלימות) בהבנה והשגה והרגש שלהם, דכיון שגם אצלם ישנו ענין האמונה בשלימות, יכולים (ובמילא צריכים) הם לפרסם הדברים לאחרים, החל מבני ביתו (שבודאי אינם צריכים “לסבול” מזה שעדיין לא הונח הדבר בשכלו), וכל אלה שנמצאים בסביבתו, כל אחד ואחת מישראל, ובודאי שע”י השתדלותו המתאימה יתקבלו הדברים ויפעלו פעולתם, כולל גם אצל המכריז והמפרסם, שיוקלט אצלו בפנימיות וכו’].

יב. ויהי”ר שמהדיבור בכהנ”ל נזכה תיכף ומיד — ביום הש”ק זה — לגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו בפועל ממש.

ובפרט כשמקשרים זה עם אמירת “לחיים” בהתוועדות חסידית, “ברוב עם הדרת מלך”, בבית-הכנסת ובית-המדרש ובית מעשים טובים דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו:

“לחיים”, “לחיים ולברכה” — לכל המסובים כאן, ועל ידם לכל בני ישראל בכל מקום שהם, להתברך כולנו כאחד בכל הברכות באופן ד”ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה”, כולל ובמיוחד ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה,

ועאכו”כ הברכה הכי עיקרית — גאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, באופן שכאו”א מראה באצבעו ואומר “ראה”,

ובלשון הכתוב בסיום וחותם פרשת “וזאת הברכה אשר ברך משה” (שקורין בשמח”ת, בסיומו של חג הסוכות שבאותיותיו מדובר בסיום פרשתנו) — “לעיני כל ישראל”, ו”מתיכפין התחלה להשלמה” — “בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ”, את “השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה” (כמ”ש בהפטרה דשבת ר”ח),

וכן תהי’ לנו — שבהמשך להתחדשות הבריאה בראש השנה דשנת נפלאות אראנו (שבו נמשך ונתגלה “אור חדש ומחודש שלא הי’ מאיר עדיין מעולם”), זוכים ביום הש”ק ר”ח אלול (התחלת החשבון דכל השנה) להתחדשות הבריאה בתכלית השלימות — “השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה”, ביחד עם החידוש בתורה בתכלית השלימות — “תורה חדשה מאתי תצא”.

וכל הקהל עונה אמן — כמאמר “גדול העונה אמן יותר מן המברך”, באופן ש”גבורים נוצחין” — אמן כן יהי רצון.