מנהג עשיית כפרות

מנהג עשיית כפרות

1. לכתחילה צריך כל אחד כפרה לעצמו, ולכן מעוברת צריכה שתי תרנגולות ותרנגול אחד2, ובשעת הדחק יכולים כמה אנשים לצאת ידי חובה בתרנגול אחד3.
2. לא יחזיק עוף חי מול השוחט בשעה ששוחט4.
3. לקח תרנגולת במקום תרנגול (וכן להיפך) יצא ידי חובה5.
4. נמצא התרנגול טריפה יצא ידי חובה, אבל אם נתנבל בשחיטה או מת קודם השחיטה, צריך כפרה חדשה".
5. הנוהגים לכסות הדם בברכה - ברשות השוחט, יש להם לוודא לפני כן שהשחיטה נעשתה כראוי (- בדיקת סימני העוף ובדיקת הסכין). ואין לתת לקטן לכסות הדם10.

1. מעוברת נחשבת ממ' יום להריונה (פסקי תשובות ס"ו. ד) לכתחילה יש לשחוט תיכף אחר הסמיכה (כ"ה מנהג אדמו"ר הרש"ב (לסמוך בידיו - 'רשימות היומן' עמ' רנח) וכמ"ש בשו"ע אדה"ז סתר"ה ס"א, ולא כמ"ש בשער הכולל שם שאין נוהגים כן). אלא שאם אי אפשר (- לסמוך עשיית הכפרות והסמיכה לשחיטה) אין קפידא (נטעי גבריאל שם פי"ב ס"ד). ולכן כתב הרבי (שלחן מנחם ח"ג עמ' קנב), שגם אם השוחט יכול לשחוט רק אחר עה"ש, מכל מקום עדיף לעשות הכפרות לפני כן, ועד הזמן של השחיטה יהרהר בעניין הכפרות. 7. וכן הוא מנהגינו (אוצר מנהגי חב"ד עמ' קע"ז). 8. נטעי גבריאל שם פי"ב סי"ב. 9. שו"ע יו"ד סכ"ח סי"ט. 10. נטעי גבריאל שם פי"ב סט"ו. חנוך לנער פכ"ח ס"ב (מצות הכיסוי שייך לשוחט ואין שליחות לקטן).