טעמי אכילת תפוח בליל א דר"ה
טעמי אכילת תפוח בליל א דר"ה
כמה טעמים יש באכילת תפוח בליל ר"ה. למרות שיש מערערים על זה, בכל זאת יש טעמים רבים לכך (ברכי יוסף תקפג,ד), ולכן זה נפסק להלכה וכן נוהגים (טור או"ח תקפג, רמ"א בשו"ע ושוע"ר שם ס"א).
מהטעמים לכך :
בראש השנה היה בריאת אדם הראשון ויצא שאז הי' פגם 'חטא עץ הדעת'. התיקון הינו על ידי סעודת מצוה לכבוד יום טוב, להפוך את העון לזכות. זו הסיבה שיש אומרים בשעת האכילה יה"ר שנרבה זכויות, כי עם בני הגלות ישראל כוחם בפה לתיקון האכילה על ידי הדיבור (א"א מבוטשאטש או"ח תקפג,א). והסיבה שמברכים על התפוח, כי הברכה היא התיקון של החטא (עי' שדי חמד מערכת ר"ה ס"ב סוס"ד ושם מדבר על אתרוג די"א דעליו הי' החטא והעי' אג"ק ח"ג עמ' קמג שמציין לתוס' דתפוח היינו אתרוג ועי"ש בתוס' עוד ע"ז).
מכיוון שהקב"ה וכן עם ישראל נמשלו לתפוח בעת מתן תורה, ולכן אומרים שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה באור התורה שנרגיש את טעמה המתוק (פרי צדיק לר"צ הכהן מלובלין, ר"ה ב ע"פ שבת פח,א).
"כי התפוח יש בו שלשה הנאות טעם ומראה וריח, והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי שהוא 'בני חיי מזוני' לכל השנה כולה" (בא"ח שנה א נצבים ד).
ע"פ קבלה :
מהרי"ל הביא שהמנהג נועד לרמוז על 'שדה תפוחים' הידוע, הנרמז במקרא "ראה ריח בני כריח שדה" (דרכי משה על הטור או"ח תקפג. בא"ח שנה א נצבים ד).
"כי בר"ה הוא בנין המל' שהיא חקל ת"ק, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז"א דוקא ולא למל' [זח"ב טוב] (ואז הווי בניין המל' ע"י המשכתו מז"א. אג"ק ח"ג עמ' קמג־ד).
על פי הזהר (ח"ג דף מ) על הפסוק בפסוק 'רפדוני בתפוחים', "והיינו דאוכלין תפוח אחר יין כדי שלא יזיק להם היין, ולכן מנהג בני אדם לתת תפוח לתוך כוס היין וכמו שכתוב בספרים, וידוע שהיין הם גבורות ונמצא התפוח הוא מבסם הגבורות, ועתה בראש השנה כל מגמתינו הוא לבסם ולמתק הגבורות לכך אוכלין תפוח" (בא"ח שנה א נצבים ד).
"דאיתא בזוהר הקדוש כל הפירות שורשם במלכות ורק התפוח שורשו בדוכרא שהוא סוד תפארת . . וידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל דחדשי הקיץ הם בנוקבא שהיא סוד המלכות מניסן ועד תשרי, וחודשי החורף מתשרי ועד ניסן הם בדוכרא שהיא סוד התפארת, ולכן בליל ראש השנה שהוא התחלת חודשי הדוכרא אוכלין תפוח ששורשו בדוכרא" (בא"ח שנה א נצבים ד).
מהטעמים לתפוח מתוק :
על שם הפסוק "ופריו מתוק לחכי" (שיר השירים ב,ג. ביאור הגר"א תקפג סק"ח).
