תפילה

להתפלל איש על חבירו

בתפארת שלמה (לראש השנה) מבאר הטעם שנקרא ראש השנה 'יום הזכרון', כי ראש השנה הוא ב' ימים, ביום א' דינא קשיא, וביום ב' דינא רפיא, ומפני כן ביום א' העיקר להתפלל עבור כבוד הבורא על צער גלות השכינה כנ"ל, אך ביום ב' צריך כל אחד מבני ישראל לזכור כללות ישראל, לעורר רחמים עליהם, להשפיע להם כל טוב וחסד.

וזהו שכתוב (מלאכי ג, טז) 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו' וגו', דהיינו שהמתפלל על רעהו, יעלה זכרונו לפני ה', ויתקבל תפילתו לרצון.

וזהו שכתוב (בראשית ח, א) 'ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה', דהנה 'תיבה' היא לשון 'דיבור', ר"ל מחמת שהיה לו רחמנות אף על הבהמות והחיות להתפלל עליהם, לכן עלה זכרונו לפני הקב"ה, ומכל שכן מי שזוכר את חבירו בתפלתו, בוודאי זהו רצונו של הקב"ה.

לכן ראש השנה נקרא 'יום הזכרון', שמחויב כל אחד ואחד לזכור להתפלל איש על חבירו. וזהו שכתיב אצל השונמית שאמרה (מלכים ב ד, יג) 'בתוך עמי אנכי יושבת', פי' בתוך אבנתא דלבא, כי כל הלבבות דורש ה', כאשר כולם מתייחדים כאחד להתפלל כל אחד על חבירו, ולזה הוא 'יום הזכרון'.

תפילת הציבור

בספר מזקנים אתבונן (לר"ה) מביא בגודל כח 'תפילה בציבור', ובמה שמאחלים אחד לרעהו בראש השנה ובעשי"ת בידידות ברכת 'לשנה טובה', שמעתי בשם הגה"ח רבי משה מידנער זצ"ל, שפעם אחת באו אליו עם ילד חולה שיתפלל עליו לרפואה, וצוה שיושיבו את הילד ליד פתח המקוה בערב שבת, וכאשר עוברים שם מאות יהודים, ולבקש מכל אחד מהם ברכה עבור הילד, ולא ימלט שלא יהיה ביניהם אחד שברכותיו יעשו רושם למעלה.

הרי לנו שמברכתם של ישראל נעשה רושם למעלה בשמים, ועל כן ראוי לאחל איש את רעהו בברכת 'לשנה טובה' מעומקא דלבא, שמא יזדמן לו עת הכושר ועת רצון שיתקבלו ברכותיו של אחד מהם, ובזכותו יתברך בשנה טובה ומבורכת.

בספר אמרי קדוש מביא בשם הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע שאמר: ראינו גודל מעלת התפלה, שלא תקנו הקדמונים שיוסיפו בראש השנה ויום הכיפורים בלימוד יותר מכל השנה, כגון: גמרא או רמב