תשובה

תשובה

תיקוני תשובה

בספר חמדה גנוזה (מהגה"ק ר' סיני מזימגראד זי"ע) מסופר, מעשה בחסיד צאנז אחד ושמו רבי שמשון, שהיה דר בעיר קשאנוב, אשר פגש פעם בידידו והבחין כי הוא שרוי בעצבות גדולה ר"ל, ושאלן לפשר פניו הנפולות, השיב לו הלה כי מחמת מאורע מסוים נכשל בחילול שבת קודש ל"ע, וכאשר הלך להתוודות על כך לפני הרה"ק רבי הלל מקאלאמייא זי"ע, הטיל עליו סדר תיקון תשובה קשה וכבד מאוד, ומחמת אותן קבלות שציווהו לעשות נפל לעצבות. הציע לו רבי שמשון שיתלווה אליו בנסיעתו לצאנז, כדי להציע את הדברים לפני הרה"ק הדברי חיים זי"ע, וכך עשה.

וסיפר להרה"ק מצאנז את תיקון התשובה החמור שנתן הרה"ק מקאלאמייא לחבירו. נענה הרה"ק מצאנז ואמר לו: הסכת ושמע, אסביר לך הענין בדרך משל לעשיר אחד שהחזיק בחנות גדולה שמכר שם סחורה במחיר מוזל, פעם אחת הבחין באשתו בעלת הבית כשהיא קונה עוף אצל המוכרת, וכאשר אמרה המוכרת את המחיר, ביקשה רעייתו שתוריד מן הסכום חמשה ראני"ש. עמד העשיר מן הצד ותמה: הרי אני בעסקיי איני רגיל להתמקח על סכום כזה, ומדוע אשתי מתווכחת על חמשה ראני"ש?! לאחר שהתבונן בדבר, הגיע למסקנה כי הצדק עמה, שהרי אם בעלת הבית לא תנהג בדרך זו, וחמשה ראני"ש לא יהיו חשובים בעיניה בניהול ענייני הבית, הרי שכל הבית וכל עשירותם עלולים לרדת לטמיון, כי רק באופן זה יכולים לנהל את צרכי הבית, מאידך בעסקיו בחנות כאשר סיפר האיש להרה"ק מצאנז מה שקרה לו, לא השיבו בחומרה יתירה, אלא נתן לו איזה תיקון קטן וקל, ויצא מן הקודש בשמחה ובטוב לב, לאחריו נכנס ר' שמשון אל הקודש פנימה,

אם ירצה לעסוק באופן זה, לא יוכל להרוויח כלל, שהרי הקונים יפנו וילכו ממנו, כי הלא כל חנותו מיוסדת למכור בזול, ובכך יגרום לעצמו הפסד רב יותר מהרווח. וסיים הרה"ק מצאנז ואמר, כמו כן אצלי הוא כדבר הזה, אני הנני כמו הבעל לעסקים האלה, ואצלי יוצאים בזול ובתיקון קל, ורבי הלל הוא כבעלת הבית שמוכרחת להנהיג את ביתה בחשבון גדול ובדקדוק מאוד, ובאם לא תלך בדרך זה לא יהיה קיום לבית, כמו כן רבי הלל מוכרח להנהיג ענינים כאלה בדקדוק גדול.

החוטא להשקיט תאוותו ג"כ בידו לעשות תשובה

אין דבר העומד בפני התשובה, ואפילו חטאים אשר עשה בדעת ובכוונה בכדי להשקיט את תאוותו, כמו שפירש הרה"ק מצאנז זי"ע את המשנה (יומא פה, ב) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שהכוונה הוא על צד הטובה והזכות, 'האומר אחטא', וגם בשעת החטא גופא חושב 'ואשוב' שעתיד לעשות תשובה, רק כעת להשקיט תאוות גופו הוא ממלא את תאוותו, ואח"כ עוד מעט ואין רשע, אז אין 'מספיקין', אין שום ספק שזה האיש יהיה בידו לעשות תשובה.

הקב"ה יושב ומצפה יותר מאב לבנו ואשה לבעלה

ראיתי מספרים על אחד מזקני ירושלים בשם הרב נחום יזאר זצ"ל, שבימים מקדם התגורר ברוסלאנד והיה מרביץ תורה לעדרים, ואחד מבניו נפל בידי הקאמעניסטים ויצא לתרבות רעה ולא רצה להכיר באביו, וגרם בזה לאביו צער ועגמת נפש גדול מאוד.

באחד הימים, למד רבי נחום עם תלמידיו את דברי הרמב"ם בענין התשובה, וזה לשונו: (הלכות תשובה פרק ז הלכה ו) גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה וכו', התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום,

משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד.

שאלו התלמידים: היאך יכול להיות שברגע אחד הכל נשכח כאילו לא קרה כלום, בלי קפידא או כעס, כאילו לא קרה מאומה?! השיב להם ר' נחום: תדעו לכם, אם יבוא בני, ידפוק בדלת ויגיד לי: 'אבא' טאטע', התגעגעתי אליך, אבא אני רוצה לחזור, אינכם יכולים לתאר איזה אהבה עזה תהיה לי אליו באותה שעה, למרות התקופה הקשה שעברתי אתו, והצער הגדול שגרם לי הכל יעלם ברגע, ולמה אתם סוברים שהקב"ה לא ישכח לכם ברגע אחד, הרי איתא בתנא דבי אליהו (רבה פרק ל"א) מעיד אני עלי שמים וארץ, שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל, יותר ממה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה, תארו לעצמיכם, אשה אשר בעלה לא חזר לביתו בשעה מאוחרת מאוד, בשתים עשרה בלילה או באחת בלילה, וכל הזמן עומדת וממתינה לו בחלון ואינה מורידה את עיניה לראות האם הוא משיג עולמו, כל מה שאפשר לו להשיג.

כבר חוזר ובא, ועל זה מחדש לנו התנא דבי אליהו, שהקב"ה מחכה לך יותר מזה, הקב"ה משמים השקיף על בני אדם, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים לראות מתי בני חביבי חוזר אלי?! מתי יחליט לשנות את דרכיו ולהתקרב אלי בחזרה?! והוא הנותן כח וחיות לבני ישראל לחזור למוטב ולהתקרב לה', בכח ידיעה זו שהקב"ה עומד ומחכה לנו בכליון עינים, וידו פשוטה לקבל את השבים בתשובה שלימה.

כל ענין התשובה הוא בקבלה על להבא

בספר דרכי הישר והטוב (ח"ב דף כג) מביא בשם הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זי"ע, כי פעם היה בראש השנה אצל הרה"ק רבי צבי הירש מרימאנוב זי"ע, ואמר הרה"ק מרימאנוב בליל ראש השנה קודם הקידוש: די וועלט מיינט אז תשובה הוא ווער ווייס וואס, תשובה איז נאר, מען זאל אויף זיך מקבל זיין מער נישט צו טוהן וואס מען האט ביז יעצט געטוהן, (העולם סוברים, שתשובה מי יודע

מה היא - היינו שזה קשה מאד - תשובה היא רק לקבל על עצמו לא לעשות את מה שעשו עד עתה), ואמר הרה"ק מליסקא כי דברים הקדושים האלו עשו על העם רושם גדול, ונדמה בעיניהם כאילו נטלו מעל ראשם הר גדול.

תשובה בשעה מועטת

הרה"ק ר' אהרן מזעליחוב זי"ע בספרו אור הגנוז לצדיקים (פ' נצבים) כתב על המשנה (אבות ד, י) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, וכן אמרו חז"ל (עבודה זרה י, ב) יש קונה עולמו בשעה אחת, ומבאר כי 'שעה אחת' אין פירושו שעות זמניות דווקא (ששים דקות), כי מדת התשובה היא למעלה מסדר זמנים, על כן אפילו 'שעה מועטת' במשמע דהיינו רגע אחת, על כן אמרו חז"ל (קידושין מט, ב) המקדש אשה ואמר לה על מנת שאני צדיק, אפילו היה רשע מקודשת, שמא הרהר תשובה וכו', והרהור תשובה נמשכת רק לרגע אחד.

ומסיים בדבר נפלא, שראוי לאדם לשות לבו לזה, ועל כן בעת אשר יאמר בתפלת שמונה עשרה 'השיבנו וכו' והחזירנו בתשובה שלמה וכו' ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה, סלח לנו כי חטאנו', אזי יתן אל לבו ויחשוב כי הנה היא השעה האחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, שהוא ענין הוידוי, ויפה לו שעה אחת זו מכל חיי העולם הבא.

ברגע אחת בתשובה יכול להגיע למדריגה גדולה

כעין זה פירש הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע (מובא בספר מעין החכמה פ' משפטים) לבאר מאמר הנ"ל יש קונה עולמו בשעה אחת, כי 'שעה' הוא לשון פָּנֵה', על דרך הכתוב (בראשית ד, ה) 'ואל קין ואל מנחתו לא שעה', דלפעמים ברגע אחת שאדם פונה את עצמו להשי"ת בתשובה בהתלהבות גדולה, הוא בא למדריגה גדולה מאד, ומשיג כל מה שאפשר לו להשיג, וזהו 'יש קונה עולמו

בשעה אחת', דבפניה אחת שהוא פונה את עצמו להשי"ת בתשובה, הוא משיג עולמו, כל מה שאפשר לו להשיג.