העולה מן האמור להלכה ולמעשה
א. עלינו לדעת שהשכינה הקדושה שורה על האדם לפי רמת קדושת האיברים שלו, וקדושת אבריו של האדם תלויה מאוד בקדושת המאכלים שהוא אוכל. וכאשר הוא מקפיד לאכול אך ורק מאכלים כשרים, נוצרים בגופו דם ובשר זכים וקדושים, וממילא השכינה מוכנה לשרות עליו ואינה עוזבת אותו לעולם.
ב. באדם שמקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, הדם שזורם בעורקיו מלא אלקות. לעומת זאת, אדם שאוכל גם מאכלים שאינם כשרים, מסתלקת ממנו הדעה האלוקית שנתן הקב"ה לבני האדם, והוא נותר עב וגס ומשוקץ.
ג. אדם שזוכה לשמור את פיו ולשונו ממאכלים אסורים וכן מדיבורים אסורים, זוכה לשמירה מכל דבר רע ושום בריה בעולם לא יכולה להזיק ולפגוע בו לעולם. והכל מגודל עוצמת השכינה השורה עליו.
ד. לכן חשוב להקפיד על ענייני כשרות המאכלים ולא להקל בדבר זה בכלל, ואפילו אם יש לאדם ספק בכשרות של דבר מסויים, הכלל הוא: 'כשיש ספק אז אין ספק' ועל האדם להתרחק מאוד מכל נדנוד של כשרות ולהקפיד לקנות רק מאכלים עם הכשרים מהודרים וממקומות מוסמכים וידועים.
ה. האדם שמקפיד בדבר כשרות המאכלים לעולם לא תצא תקלה מילדיו. ובית זה יצליח מאוד בחינוך הילדים, כיוון שזהו היסוד של הבית היהודי. לכן כל מי שבעל נפש הוא, וקדושתו וקדושת זרעו חשובה לו, לא ירבה סעודותיו בכל מקום, ולא יקפוץ על כל ארוחה המזדמנת לפניו, אלא תמיד יבדוק היטב מה הוא אוכל, וכן עם מי הוא אוכל.
ו. ואדם שלא נזהר באכילת מאכלים אסורים ורוצה לתקן את הנזק הרוחני שנגרם מכך, מלבד שמעתה חייב להקפיד על הכשרות ביותר הידור, עם כל זה עדיין דמו נשאר עכור ומשוקץ מרוב המאכלים האסורים שאכל עד היום. לכן תקנתו היא לקבל בזיונות. משום שכאשר אדם מקבל בזיונות דמו נשפך והוא מתמלא בדם חדש נקי וטהור ונהפך לבריה חדשה ממש.
