להיזהר בכבוד הבריות
מסופר על הרה"ק רבי איסר זלמן מלצר זיע"א בעל ספר "אבן האזל," שיום אחד שהו תלמידים בביתו, וכשהציץ אחד מהם מהחלון נדמה היה לו, כי הרה"ק רבי יצחק זאב מבריסק זיע"א עולה במדרגות הבית, הזדרז התלמיד והכריז: הרב מבריסק עולה עתה לבית. מיד נחפז ר' איסר זלמן ללבוש לכבוד האורח את מעיל השבת שלו, ויצא במרוצה אל המדרגות כדי לקבל את פניו. עד מהרה הוברר כי טעות נפלה כאן, האיש היה אדם פשוט, שבמראהו החיצוני דמה להרב מבריסק, אולם התלהבותו של ר' איסר זלמן לא פגה וכמו כן יראת הכבוד שלו לכבוד האורח הגדול, הוא המשיך להתנהג כאילו הרב מבריסק הוא אורחו, הכניסו בכבוד גדול לביתו, הושיבו בראש השולחן ושאל ממנו ברגשי הכנעה וכבוד, במה אוכל לכבד את האורח החשוב? אולי ייטול ידיו לסעודה ואם לא ובאיזו שתיה יכבדו?
האורח נדהם ונבוך, והתנצל בפני ר' איסר זלמן, חלילה לו לרבנו לטרוח בשבילי, מטרת ביקורי היא לבקש המלצה מאת מעלת כבוד תורתו, מאחר שאני עומד לנסוע בקרוב לחוץ לארץ כדי להשיא את בתי.
תיכף ומיד ובכלי יראת הכבוד נטל ר' איסר זלמן גליון נייר ועט, וערך מכתב חם ונלהב למען האיש. כאשר עזב היהודי את הבית, עמד ר' איסר זלמן ללוותו וירד עמו את כל מדרגות ביתו עד לרחוב.
וכשחזר, שאלוהו בני ביתו ותלמידיו בתמיהה רבתי, כל כך למה?
השיבם הצדיק, באמת מצות הכנסת אורחים מצוה גדולה היא, מצוות כיבוד אדם מישראל יקרה וחשובה עד מאד, עד שמן הצדק היה להתנהג עם כל אדם מישראל, יהיה מי שיהיה כמו עם תלמיד חכם מופלג, כדרך שכיבד אברהם אבינו את אורחיו המלאכים בעת שחשבם לערבים, אלא מאי, המשיך ר' איסר זלמן ואמר, בעוונותינו הרבים נעשו המצוות מזולזלות בעינינו ומתוך כך באים אנו לידי אפליה בין יהודי אחד למשנהו, אולם עכשיו כאשר סיבבה ההשגחה העליונה, והתכוננתי לקבל פני גאון הדור ולחלוק לו כבוד מלכים, ולואף בטעות, האם עלי לחדול מן הכוונה הטהורה לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל ההידורים? האם עלי להפסיד את המעשה הטוב והראוי, אך ורק משום שהאורח הינו יהודי פשוט, זאת ועוד, מי יאמר שהוא אכן אדם פשוט? האם יודעים אנו להעריך כפי שצריך אדם מישראל, לבסוף הפטיר ואמר, אם קצבו בשמים שליהודי זה מגיע כבוד במידה גדושה כמו שמגיע להרב מבריסק, הרי בהכרח שסוף הכבוד הזה לבוא אליו.
