אמרת השבוע

יום אחד בשנה

בישיבתו של רבי ברוך־בער לייבוביץ בקמניץ היה נהוג שבליל שמחת תורה היו התלמידים באים אל ביתו, והולכים איתו לישיבה בשירה ובריקודים.

שנה אחת, כשבאו התלמידים אל ביתו כמה מהם ושאלו לפשר הדבר. השיב להם כי שמע שכמה תלמידים החליטו שאין זה מתאים שנשים ובנות יבואו לראות את ההקפות של הבחורים, והחליטו לסגור את עזרת הנשים. "יש יום אחד בשנה שבו אפשר להרבות את כבוד התורה בעיני הנשים", אמר בכאב. "הלוא בימינו לא כל אישה ובת מבינה את ערכם של לומדי התורה, ודווקא ביום שבו אפשר לרומם את קרן התורה סוגרים את עזרת הנשים?!"

רק לאחר שהבטיחו לו כי עזרת הנשים תיפתח הסכים ללכת עם התלמידים לשמחת התורה.