בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפְעַל יָדָיו תִּרְצָה

ומהכא יליף במכות (יב, א) ובקידושין (סו, ב), דחלל שעבד תורה עבודתו כשירה.

בשו"ת "חות יאיר" (סימן קי"ג) מובא שם עובדא באחד שהחזיק עצמו בכהונה וגם פדה הרבה בכורים, וכתב שם דרק לענין עבודה נאמר האי הלכתא דעבודתו כשירה ולא לענין פדיון. וכן הביא משמה"ל בשם בית יצחק ודובב מישרים דל"מ חלל. הנה ברור הוא דהאי עובדא דהחו"י היה דנתברר שהוא חלל, אבל אי נתברר שהוא זר ממש אז אין ראוי דבר זה להכניסו לפנים. ועי' בהגה"ה על המאירי קידו' ס"ו ב' מה דמביא שם דהקשו על החו"י, ולדברינו מיושב. (שומר אמת - רבי מאיר שצ'יגל)