דבר שהי' צריך להתייגע עליו אלף שעות, יוכל להבינו בשעה אחת

דבר שהי' צריך להתייגע עליו אלף שעות, יוכל להבינו בשעה אחת

וכיון שפעלו על הזולת – תפעל יגיעתם בתורה הרבה יותר, במבואר בתו"א בתחלתו בענין "צדקה תרומם גוי", שע"י הצדקה (כולל גם צדקה ל"עני בדעת", ששמח"ת לא פועל עליו, וצריך לשמחו) "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים בבה", וכפי שמבאר הצ"צ שאין זה לשון גוזמא, אלא כפשוטו בפועל; אלא שזהו רק ענין של "זָכוּת", שמוחו ולבו נעשים זכים באופן שכאשר ילמד בפועל אזי יצליח אלף פעמים ככה, שדבר שהי' צריך להתייגע עליו אלף שעות, יוכל להבינו בשעה אחת, אבל שעה אחת זו עליו ללמוד מתוך יגיעה, כדברי הגמרא: "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" . . . ולא להסתפק בשעה אחת, אלא ללמוד בשופי לא רק שעה אחת אלא אלף שעות, שאז יהי' לו אלף פעמים אלף.