דברות קודש
שמיני עצרת הוא חג מן התורה, שחל ביום השמיני של חג הסוכות, אולם הוא נחשב רגל בפני עצמו ואינו קשור לסוכות, אלא סמוך לו בלבד, ודיניו כדיני יום טוב. בארץ ישראל חל באותו היום גם שמחת תורה, וזהו השם המוכר יותר ליום זה. אולם אין מדובר באותו החג כי שמיני עצרת הוא חג מן התורה, ואילו שמחת תורה נקבע רק ע"י החכמים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום הראשון הוא שמיני עצרת, ולמחרתו נחגג יום שמחת תורה.
מובא בגמרא (שבת לא) מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו, גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל: גיירני. אמר לו: דעלך סני, לחברך לא תעביד, מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך. פירש הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, בדרך דרוש: בקש אותו גר שיגלה לו הלל את טעמו של שמיני עצרת, מפני מה הוא "רגל בפני עצמו". על כך השיב הלל: "דעלך סני לחברך לא תעביד" עצרת היא חג האחדות, כדאיתא (ויקרא כג, לו רש"י) דהקב"ה אומר על החג הזה "קשה עלי פרידתכם". וזהו סוכת שלם, הסוכה עושה השלום, הוא האחדות.
מסופר כי פעם בשמיני עצרת נכנס יהודי פשוט אל הגאון בעל ה"תניא" וביקשו להסביר לו במילים פשוטות מה עניינו של שמיני עצרת באופן שגם הוא יבין. הרהר הרבי רגע, העביר ידו על מצחו ואמר: "שמיני עצרת הוא כמו תמצית מרוכזת שרוקחים בצלוחית קטנה, ואחר נוטלים ממנה כמה טיפות, מערבבים אותה במים ורוקחים בכמויות גדולות יותר. כך שמיני עצרת הוא תמצית השמחה של כל השנה, וממנו נמשכת השמחה לכל ימות השנה".
ביום שמיני עצרת תהיה "לכם" ולא להם, חג זה נועד רק לקב"ה ולישראל עמו. אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' וליהנות מזיו שכינתו. על כך אומרים שמיני חג העצרת הזה.
ומסביר הרה״ק בעל הבאר משה מקוז׳ניץ זי״ע – דהנה ידוע, הגם שבהושענא רבה יוצאין הפתקין, עם כל זאת עדיין הם נעצרים עד שמיני עצרת, ועוד נותנים זמן לאדם שישוב בתשובה, ויקבל עליו עול מלכותו יתברך עול מלכות שמים שלימה. וזהו ״ביום השמיני עצרת תהיה״ - שיהיה עוד עצרת דהיינו מעצור ועיכוב להגזרין והפתקין, ״לכם״ - אותיות מלך, שעוד נותנים לאדם זמן עד שמיני עצרת לקבל עליו מלכות שמים, ולשוב בתשובה לפניו יתברך.
ואמר הרה״ק רבי מנחם מנדל מקוצק זי״ע על הפסוק ״אז איתם ונקיתי מפשע רב״ (תהילים יט, יד) - ״אז״ עולה למניין ח׳, הוא שמיני עצרת, כלומר שבשמיני עצרת ״נקיתי מפשע רב״.
ואילו הרה״ק רבי מנחם מנדל מוארקא זי״ע אמר: אנחנו עברנו כזה ראש השנה שהוא יום הדין הנורא, וכזה יום כיפור קדוש, ואחריו נכנסנו לסוכה ואנחנו בשמחה, אומר לנו הקב״ה - ״אם לא תהיו שוטים אראה לכם עוד יותר טוב!״ וזה הוא - ״שמיני עצרת״, ואסמכתא לכך ניתן לראות ממה שכתוב בתורה (שמות יג, כ) ״ויסעו מסוכות ויחנו באיתם״ - אחרי שנוסעים מסוכות, חונים ב״איתם״, שרומז ל״אז איתם ונקיתי מפשע רב" כנ״ל.
