הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַלּוּלָב
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא יַעֲשֶׂה לְבַד. לְמָשָׁל, לִבְחר אֶתְרוֹג. נִסִּיתִי פַּעַם לַעֲזֹר לוֹ, עָמַדְתִּי לְיָדוֹ בַּחֲנוּת וְהֶחְזַקְתִּי אֶתְרוֹג אֶחָד שֶׁנִּרְאָה לִי פָּשׁוּט מְשֻׁלָּם. אַבָּא, אָמַרְתִּי - קַח אֶת זֶה. אַבָּא הִסְתַּכֵּל עַל הָאֶתְרוֹג, סוֹבֵב, בָּדַק מִלְּמַעְלָה, בָּדַק מִלְּמַטָּה, הֵרִים מוּל הָאוֹר, וְאָז הִנִּיחַ בַּצַּד.
מָה לֹא טוֹב בּוֹ? שָׁאַלְתִּי. לֹא אָמַרְתִּי שֶׁלֹא טוֹב, אָמַר אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת עוֹד. אַחֲרֵי עֶשְׂרִים דַּקּוֹת הֵבַנְתִּי שֶׁבְּעִנְיִנֵי אֶתְרוֹגִים אֲנִי עֲדַיִן לֹא יָכוֹל לְהוֹעִיל. אֲבָל יֵשׁ עוֹד דָּבָר שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה כָּל שָׁנָה בְּעַצְמוֹ, אוֹגֵד אֶת הַלּוּלָב.
בְּעֶרֶב סְכּוֹת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ נִרְאָה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ פָּתַח בְּתוֹכוֹ סְנִיף קָטָן שֶׁל שׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים. לוּלָבִים עַל הַשָּׁלְחָן, הֲדַסִּים בַּדְּלִי, עֲרָבוֹת עֲטוּפוֹת בְּמַגֶּבֶת לַחָה, קוֹיְשִׁיקְלֶעךְ, וּבְאֶמְצַע כָּל זֶה אַבָּא. הוּא מַנִּיחַ אֶת הַלּוּלָב עַל הַשְׁלְחָן, מְסַבֵּר אֶת הַהֲדַסִּים, בּוֹדֵק אֶת הָעֲרָבוֹת, מֵזִיז קְצָת, מַחְזִיר, מְהַדַּק.
הַשָּׁנָה עָמַדְתִּי לְיָדוֹ. אַבָּא, רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱזֹר? כֵּן, תָּבִיא לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת הַהֲדַסִּים. הֵבֵאתִי. אֶת אֵלֶּה? כֵּן. חִכִּיתִי לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה. אַבָּא, עַכְשָׁו מָה? עַכְשָׁו תִּסְתַּכֵּל. לְהִסְתַּכֵּל? זֹאת הָעֶזְרָה? אֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל גַּם מֵהַסֵּפָּה. עָמַדְתִּי לְיָדוֹ. אַחֲרֵי חֲצִי דַּקָּה שָׁאַלְתִּי; עַכְשָׁו? עַכְשָׁו עֲדַיִן תִּסְתַּכֵּל, אָמַר אַבָּא. טוֹב, הָיִיתִי מְתְסְכָּל, אֲבָל הִסְתַּכַּלְתִּי. אַבָּא הִכְנִיס אֶת הַהֲדַסִּים לַמָּקוֹם, סְדֶר אֶת הָעֲרָבוֹת, הֶחְזִיק אֶת הַכֹּל בְּיָד אַחַת וְהִתְחִיל לֶאֱגד. אַתָּה רוֹאֶה? שָׁאַל אַבָּא, כֵּן.
אַחֲרִי רֶגַע אַבָּא שָׁאֵל; אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד פֹּה? כִּי אוּלַי תִּצְטָרֵךְ מִסְפָּרַיִם? אַבָּא חִיֵּךְ. גַּם, אָמַר אַבָּא. יָדַעְתִּי! אֲבָל גַּם בִּגְלַל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּלְמַד, אָמַר אַבָּא. לֶאֱגד לוּלָב? גַּם. אַבָּא הִדַּק קֶשֶׁר. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁיֶלֶד לוֹמֵד בַּחֵיְדֶּר, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלּוֹמְדִים פָּשׁוּט מִלַּעֲמֹד לְיַד אַבָּא. הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינַי, הִתְקָרַבְתִּי. אַבָּא הֶרְאָה לִי אֵיךְ הוּא מְסַבֵּר אֶת הַהֲדַסִּים, אֵיפֹה הָעֲרָבוֹת, וְאֵיךְ הוּא מַקְפִּיד שֶׁהַכֹּל יַעֲמֹד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְאָז הוּא אָמַר; אֲנִי לָמַדְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה מִפַּבָּא. גַּם אַתָּה עָמַדְתָּ לְיָדוֹ? שָׁאַלְתִּי מִיָּד, בְּוַדַּאי, אָמַר אַבָּא.
נִסִּיתִי לְדַמְיַן אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בְּגִיל תֵּשַׁע, זֶה קָשֶׁה. אַבָּא הֲרִי נוֹלַד אַבָּא, לְפָחוֹת כָּכָה זֶה נִרְאֶה לִילָדִים. אֵיךְ הָיִיתָ נִרְאֶה? כָּמוֹךְ. גַּם אַתָּה דִּבַּרְתָּ כָּל הַזְמַן? אַבָּא הִסְתַּכֵּל עָלַי. בּוֹא נַמְשִׁיךְ עִם הַלּוּלָב. הֵבַנְתִּי שֶׁלֹא כָּל שְׁאֵלָה חַיָּבֶת לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה. אַבָּא הִמְשִׁיךְ לֶאֱמֹד, וַאֲנִי פִּתְאוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי אַחֶרֶת. פִּתְאוֹם רָאִיתִי גַּם אֶת סַבָּא. כְּאִלּוּ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה יֶלֶד אֶחָד בִּבְנֵי בְּרֶק שֶׁעָמַד לְיַד אַבָּא שֶׁלּוֹ וְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ אוֹגְדִים לוּלָב, וְהַיֶלֶד הַזֶּה גָּדַל, וְהַיּוֹם הוּא אַבָּא שֶׁלִּי, וַאֲנִי עוֹמֵד לְיָדוֹ.
אָז כְּשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה אַבָּא גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּכָה, וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי יַעַמְדוּ לְיָדִי? שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא. "אִם יִהְיֶה לָהֶם מַסְפִּיק סַבְלָנוּת”, חִיֵּךְ אַבָּא. וַאֲנִי אַגִּיד לָהֶם שֶׁפַּבָּא שֶׁלָּהֶם לִמֵּד אוֹתִי? אַתָּה יָכוֹל לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁאַבָּא שֶׁלְּךָ בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהִסְתַּכֵּל, וְאַתָּה שָׁאַלְתָּ כָּל עֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת מָתַי כְּבָר תּוּכַל לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ. צָחַקְתִּי.
טוֹב, אָז עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ? אַבָּא נָתַן לִי אֶת הַלּוּלָב, "תַּחֲזִיק." הֶחְזַקְתִּי אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת, אַבָּא סְדֵר עוֹד מַשֶׁהוּ בַּקֶשֶׁר, וַאֲנִי מוֹדֶה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַתַּפְקִיד שֶׁלִּי חָשׁוּב מְאוֹד, אֲפִלּוּ שֶׁלּא עָשִׂיתִי כִּמְעַט כְּלוּם. בָּעֶרֶב, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּפְּכָּה, הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַסְכָךְ, עַל הַקִּשׁוּטִים, הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁל לֵיְבִּי, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בְּעֵרֶךְ שְׁלוֹשָׁה צְבָעִים שֶׁאַף אֶחָד לֹא הָיָה בּוֹחֵר יַחַד. וְעַל אַבָּא שֶׁיָּשַׁב בְּרֹאשׁ הַשְׁלְחָן. חָשַׁבְתִּי עַל מָה שֶׁאַבָּא אָמַר. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלּוֹמְדִים פָּשׁוּט מִלַּעֲמֹד לְיַד אַבָּא. עַד הַיּוֹם, כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל כִּבּוּד הוֹרִים, חָשַׁבְתִּי בְּעִקָּר עַל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילָם. לְהָבִיא, לַעֲזֹר, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, לֹא לְצַעֵר אֲבָל פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ עוֹד סוּג שֶׁל כִּבּוּד, לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ לִי מִמִּי לִלְמֹד. לְהִסְתַּכֵּל עַל אַבָּא וְלַחֲשֹׁב; מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חָשׁוּב לִי, מָה שֶׁהוּא קִבֵּל מֵאַבָּא שֶׁלּוֹ - אֲנִי רוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
