הנחת רוח שנעשה לפניו ית' מזה שניתוסף עוד יהודי ששמח

ובכן: צריך לידע שזוהי רק "אמתלא", שפירושה האמיתי: אמת לא!... כיון שהאמת היא שיש מעלה גם ברגל, ולא עוד אלא שזוהי "מצות היום" (ע"ד שמצינו בנוגע לר"ה ש"מצות היום בשופר"), ולכן צ"ל העבודה עם הרגל דוקא, ובאופן של יגיעה, ובאשר "יגעת", אזי "ומצאת". ועד"ז בנוגע להליכה ברגל כדי לשמח יהודים נוספים, שגם להם יהי' חג שמח, עי"ז שיקיימו את המצוה "ושמחת בחגך" – שאז הנה לא זו בלבד שיש לו חלק בשמחתו של חברו, כיון שזהו באופן ש"שנים אוחזין בטלית", אלא עוד זאת, שעי"ז מביא לקב"ה את בנו!... וזהו העיקר, שכן, במה נחשב התענוג שלו, תענוג נברא, לגבי התענוג והנח"ר שנעשה לפניו ית' מזה שניתוסף עוד יהודי ששמח ב"זמן שמחתנו", לשון רבים, "ישמח ישראל בעושיו" ו"ישמח ה' במעשיו".