כפי', הפיכה והגבהה

מענה אלקי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד גו' ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך

ויכחשו אויביך לך – כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו' (לג, כז-כט. רש"י)

יש לבאר, שבסדר הכתובים כאן מרומז סדר עבודתם של ישראל עם אומות העולם – ע"ד המבואר בתורת החסידות (ראה לקוטי תורה ויקרא ב, ד), שראשית העבודה היא לכוף את הרע, "אתכפיא", ורק לאח"ז אפשר לבוא לידי "אתהפכא", הפיכת הרע לטוב:

"ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד" – לגרש את האויב ע"י איום בהשמדתו בלבד, בלי צורך לפעול כנגדו במעשה, והרי זו בחינת "אתכפיא" – כפי' בדברים.

"ויכחשו אויביך לך" – "כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו'", היינו שבאו להשלים עם בני ישראל ולשמשם, והרי זו בחינת "אתהפכא", שתמורת המלחמה בישראל נתהפכו להיות להם לעזר ולסיוע.

וע"י עבודה זו ד"אתהפכא" נעשית תוספת עילוי בבני ישראל עצמם – "ואתה על במותימו תדרוך", היינו שמציאותם של אומות העולם עצמה פועלת עילוי והגבהה בבני ישראל, כאדם הדורך על גבי במה.