מנחה בשמחת תורה
הלכה: מנחה בשמחת תורה
א. אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה צריך להקדים מנחה לתפלת מוסף, ויש אומרים דהיינו דוקא אם צריך עתה להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה באופן שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אין צריך עתה להתפלל מנחה יכול להקדים מוסף. ויש אומרים שבצבור אין מקדימים מנחה למוסףא.
ב. כשהגיע זמן מנחה גדולה (דהיינו מחצי היום ומעלה), יש שהקפידו להתפלל מנחה קודם הסעודת יום טובב.
ג. אם לא התפלל שחרית כשמשלים במנחה יתפלל תפלות שוות דהיינו שיזכיר גם בתשלומים מוריד הגשם, ואם טעה בתשלומין והתפלל כמו שהיה ראוי להתפלל בשחרית אין חוזרג.
ד. אם חל יו"ט בשבת אומרים במנחה "ואני תפלתי", וקורין בסדר השבועד.
ה. במנחה של שמיני עצרת שחל בשבת, נפרדים בני חו"ל מארץ ישראל, רבני ארץ ישראל קורין פרשת בראשית, ובני חו"ל קורין וזאת הברכהה.
א. שו"ע סי' רפו ס"ד ומשנ"ב שם.
ב. הנה להלכה קימ"ל (בסי' רל"ב ס"ב) שכשהגיע זמן מנחה גדולה מותר לאכול סעודה קטנה אבל לא סעודה גדולה. וראיתי במנהגי החתם סופר (פכ"ז אות ל"ה) שכתב שבשמחת תורה התפלל מנחה קודם סעודת הצהרים, כי הוא בכלל סעודה גדולה, [וכן סעודת פורים]. והיינו דס"ל דסעודת יו"ט עדיף מסעודת שבת ונחשב לסעודה גדולה. וכ"כ החיי אדם (כלל ל"ג ס"ב) שסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה. ודברי החיי אדם מובאים בשע"צ סי' רל"ב ס"ק כ"א, וחלק עליו המשנ"ב וז"ל וצ"ע מנין לו זה והלא בב"י בשם הגה"מ מבואר להיפך, עכ"ל. והנה שם בב"י הביא שהכל בו ובהגהות הסמ"ק כתבו דצ"ע אם בעל הבית שבני ביתו מרובים אם נחשב לסעודה קטנה. ולפי"ז י"ל דה"נ בסעודות יו"ט שרגילים לאכול בצוותא ועוד דרגילים לימשך אחרי היין יש להחמיר יותר.
ולכאו' נראה שגם דעת הגר"א ז"ל כדעת החיי אדם והחת"ס ז"ל שסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה, שכתוב במעשה רב (אות קעא) שאם נמשך סדר התפלה של יו"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם הסעודה. ומשמע דס"ל דסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה. ושו"ר בספר זה השלחן שכבר הביא ראיה זו מהמעשה רב, וכתב לדחות שהגר"א ז"ל החמיר לעצמו כן.
והנה יש עוד נפ"מ בכל זה אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה ומתפלל ביחידות, אם צריך להקדים מנחה לתפלת מוסף, דמבואר בשו"ע סי' רפ"ו ס"ב שאם צריך עתה להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה באופן שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה ומתפלל שלא בצבור צריך להקדים תפלת מנחה למוסף. וא"כ להסוברים שסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה יש להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף, וצ"ע.
ג. סי' קח משנ"ב ס"ק לו.
ד. סי' ת"צ משנ"ב ס"ק יט, וסי' רצב ס"א.
ה. ויל"ע אם בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל יכול לקבל עליה במנחה בפרשת בראשית, וכן יל"ע אם הבני חו"ל רבים אם יש להם לעשות מנין בנפרד לקרות הקריאת התורה של פרשת וזאת הברכה. ולכאורה נדון זה תלוי במה נחלקו הפוסקים אם קרא קריאה במנחה בשבת או בשני וחמישי, בפרשה אחרת אם יצא יד"ח. והארכנו בזה בעה"י בסימן ס"ד.
ועי' שערי אפרים (שער ח' סעיף נ"ה) ושם בפתחי שערים ובמש"כ בעה"י בסוף סימן ס"ב.
