משלי חיים

ביום השמיני עצרת תהיה לכם

משל למה הדבר דומה:

לגביר אחד הייתה בת כלילת המעלות, ובהגיע זמנה להינשא חיפש לה אביה חתן מופלג בתורה ויראת שמים ממשפחה כערכם.

לאחר דרישות וחקירות נמצא הבחור המבוקש והיה זה בנו של גביר מעיר אחרת והיה החתן בחיר הלמדנים ובעל מידות נפלא.

מצאה ההצעה חן בעיני המחותנים, ועד מהרה באו בברית שידוכין.

כיון שהיו השניים נכבדים מאד, איש איש בעירו, קבעו כי את החתונה, משתה שבעת ימים, יערכו בעיר הגדולה הנמצאת בחצי הדרך בין שתי הערים וכך יוכלו כל אורחיהם לבוא אל החתונה ללא כל טרחה.

בהגיע היום המיועד, נערכה החתונה ברוב עם ובהדרת מלך. ובמשך שבעת הימים לא פסק זרם של אנשים מכובדים להגיע אל אולם המשתה.

והמחותנים, ידיהם היו מלאות בעבודה. בשמחתם טרחו כה הרבה לפקח על המשתה ולתת לכל אורח את מלא תשומת הלב, מעדנים, מאכל ומשקה.

ביום השביעי ניגש אב הכלה אל אב החתן ואמר לו: "מחותן יקר, במשך שבעת הימים דאגנו וטרחנו לאורחינו היקרים, ומתוך שכך, כמעט ולא פגשנו זה את זה... הבה נשב ונשמח איש ברעהו..."

והנמשל ברור מאליו:

כך גם אנו, במשך כל ימי החג טורחים ישראל ומקריבים קרבנותיהם כנגד 70 אומות העולם, עד שבא הקב"ה ואומר: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" – הקריבו נא לפני קרבן בשבילכם.