נקודה טובה" לשמחת תורה - "קבעתי את מושבי בבית המדרש"

"נקודה טובה" לשמחת תורה - "קבעתי את מושבי בבית המדרש"

מהו ההבדל המהותי בין חג מתן תורה לבין שמחת תורה? לכאורה בשני המועדים אנו שמחים על שזכינו לקבל את התורה מן הקבייה. אולם מאידך, שני החגים הללו שונים לגמרי.

בחג השבועות אנו מציינים את העובדה שעם ישראל קיבל את התורה ואת ייעודיו הלאומיים בהר סיני. מעמד שבו כרת הקבייה ברית עם עם ישראל. ואילו בחג שמחת תורה אנו מציינים את סיומו של סבב הקריאה השנתי בתורה במשך שבתות השנה ואת תחילתו של מחזור הקריאה החדש.

זאת ועוד, חג השבועות הוא חג מן התורה וכך גם חג שמיני עצרת. אולם בתקופת הגאונים שבבבל, נבחר חג זה כנקודת ההתחלה והסיום של מחזור הקריאה השנתי בתורה וכך קיבל חג שמיני עצרת גם את אופיו כחג שמחת תורה.

אולם בתחום המנהגים, שני החגים שונים לגמרי. בחג מתן תורה אנו עוסקים בתורה ויעידו על כך שיעורי ליל שבועות הרבים. ואילו בחג שמחת תורה אנחנו "רק" רוקדים עם ספרי תורה סגורים, כאשר הדגש איננו על התוכן ועל הלימוד אלא על שמחת הלב והרגליים גם יחד - שמחה של אהבת תורה ודבקות בה, כדברי הפייטן:

שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה / וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה / מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה
נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּזֹאת הַתּוֹרָה / כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה

נראה כי שונות זו מבטאת הבדל מהותי הבא לידי ביטוי בהכרזתם של בני ישראל: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הִי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). אמירה שיש בה מחוייבות לקיום התורה ומצוותיה עוד לפני שלב הלימוד. ינעשהי עוד לפני שינשמעי ונלמד.

אולי דווקא ספר התורה הסגור הוא המסר הגדול של שמחת תורה. אנו רוקדים עם התורה עוד לפני שפתחנו אותה. כשם שאמרו ישראל יינעשהיי עוד לפני יינשמעיי, כך גם אנו שמחים בתורה, עוד לפני העיון והלימוד בה. ואילו לימוד התורה בליל שבועות מבטא את היינשמעיי - את העיון, ההבנה והעמקת הדעת. וכך חג שמחת התורה חג הלב והאהבה, חובר לחג לימוד התורה – חג הדעת ושניהם גם יחד, מרוממים אותנו מעלה מעלה.

דוגמה נפלאה לאהבת תורה ולעיסוק מתמיד בה אנו מוצאים בדבריו של רבי אברהם דנציג - דיין ופוסק שחי במאה ה-18 בפולין והתפרנס ממסחר. בפתח ספרו "חכמת אדם", הוא מתאר כיצד התורה ממשיכה ללוות אותו גם בשעות המסחר והנדודים.

... דע לך אחי, כי נסיעותי למרחקים למטרות מסחר, לא היו כדי לקבץ עושר חלילה, אלא רק לפרנס את בני ביתי. כי גם בשעת נסיעתי בדרך, דעתי עליה (על התורה) ובישיבתי בחנות, דעתי עליה. ואפילו בשעת משא ומתן, דעתי עליה - על התורה הקדושה ... (הטקסט ערוך).

ונחתום במעבר חד מפולין של ימי הביניים אל ימינו – ליוצר אהרון רזאל. יוצר שבאלבומו "קבעתי את מושבי (בבית המדרש)" הוא מתאר את החיבור שלו לתורה. ובין שירי האלבום מופיע גם השיר "דעתי עליה", המבוסס על מילים מרגשות אלה.

חג השבועות מלמד אותנו כיצד ללמוד את התורה, ואילו שמחת תורה מלמדת אותנו כיצד לאהוב אותה. וכאשר אהבת התורה ולימוד התורה נפגשים – מתקיים בנו באמת "נעשה ונשמע".

"יחַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם" (מתוך ברכת החודש).

"כִּי הֵם (דברי התורה) חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶה (ונעסוק) יוֹמָם וָלָיְלָה" (מתוך התפילה).