פרשת וזאת הברכה

מימינו אש דת למו (לג, ב)

אש דת שהייתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה (רש"י) יש להבין מהי אש שחורה ואש לבנה. הנה בגמרא ביומא דרשו חז"ל דהתורה היא כמו סם, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המות. ביאר בזה בעל חובת הלבבות דמשום כך נמשלה התורה לאש משום דיש בה את שתי הבחינות שיש באש, מצד אחד היא מאירה ומחממת, אולם מאידך גיסא שורפת היא את מי שלא נזהר בה. זהו שרמז רש"י דאמר "אש שחורה על גבי אש לבנה" דהתורה ביסודה היא אש לבנה המסמלת הצלחה לעוסק בה ועץ חיים לעושיה, אולם יש בה גם בחינה של אש שחורה והיא למי שלא הולך בדרכה ובנתיבותיה. (כתב סופר)

ועזר מצריו תהיה (לג, ז)

אפשר לומר דהכונה הוא דידוע דגם היצה"ר הוא מלאך עושה רצון הבורא שלכך נברא כדי להסית, אם כן מן היצר הרע בעצמו יכולין ללמוד שמחויבים לשמוע בקול ה', שהוא היצר הרע שמסית הוא ג"כ אך ורק כדי למלאות רצון הבורא, וזהו ועזר מצריו תהיה מן היצר בעצמו תהיה עזר. (אהבת ישראל)

שמח זבולון בצאתך (לג, יח)

אמר הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע שמחה היא עצה לפרנסה כמו"ש (דברים ל"ג) שמח זבולון בצאתך פירש"י הצלח בצאתך לסחורה. למה הוציא הכתוב הצלחה בלשון שמחה, ולא עוד דכתיב שמחה עוד לפני שהתחיל בעסק כי בדרך כלל אחרי שעסק יכול לשמוח אלא ע"י השמחה יהי' לו הצלחה עכ"ל. ובזה יובן על והיית אך שמח תרגם יונתן ברם חדוון באצלחותא, היינו ע"י החדוה יהיה לו הצלחה וכאמור. (אמרי שאול)

אשריך ישראל מי כמוך עם נושא וכו' (לג, כט)

הענין הוא דאסור להתגאות, רק זה מותר שלא לירא משום דבר, להתגאות שיש לו פטרון אביו שבשמים, ואפשר על זה רמזו חז"ל (סוטה ה.) שמיני שבשמינית מותר, ועל ידי זה הורג הקליפות. וזהו שאמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע כו' ואשר חרב גאותך, רצה לומר דזה הגאוה שאתה יודע שהשי"ת מגן עזרך, הוא לך חרב, שעל ידי זה תהרוג אותם, ואתה על במותינו תדרוך, כלומר על ידי גאוה שלך, הקליפות שמכונה בשם במה (פרדס רמונים שער כג ערך במות), לשון גבהות, תדרוך, דעל ידי גאותם תהרוג אותם, דהם מתגאים בעצמם ולא בהשם יתברך. (קדושת לוי)

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים (לד, י)

מהו "ולא קם", היה לו לכתוב 'ולא יקום נביא בישראל כמשה'. אלא, אחת ממעלות משה רבינו על כל שאר הנביאים היתה, שכל הנביאים נפלו בהגלות אליהם הקב"ה, ואילו משה היה עומד שעה שה' דיבר עמו פנים בפנים. זהו שאמר הכתוב "ולא קם עוד נביא בישראל וגו'", כלומר, שלא יהיה עוד כמשה רבינו אשר ידעו ה' פנים בפנים, והוא "קם" ולא נפל, כי הם כן נפלו על פניהם. (הגה"ק האלוקי רבי שמשון מאוסטרופלי זי"ע)