ר' יוֹסֵף־יִצְחָק מִדְּאַג
ר' יוֹסֵף־יִצְחָק מִדְּאַג
מֵאֵת: עוּזִי קַפְלוֹן
תַּקְצִיר: ר' יוֹסֵף־יִצְחָק מְגַלֶּה: תַּהֲלוּכַת לַ"ג בָּעֹמֶר מִתְקָרֶבֶת, וַעֲדַיִן אֵין לִי אַטְרַקְצְיָה! הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הַיְּלָדִים
"אֲנִי לֹא מֵבִין", תָּהָה גָּ'קִי, "אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לְךָ אַטְרַקְצְיָה? אַתֶּם הַחַבַּ"דְנִיקִים תָּמִיד מְאַרְגְּנִים מַשֶּׁהוּ בַּתַּהֲלוּכוֹת. אֲנִי זוֹכֵר! רָאִיתִי פַּעַם בְּאֵיזֶה אֵרוּעַ שֶׁלָּכֶם מוֹפָע אֵשׁ מַרְהִיב"...
"נִסִּיתִי וְקִבַּלְתִּי הוֹרָאָה מִכַּבָּאֵי אֵשׁ לְבַטֵּל. זֶה מְסֻכָּן", אָמַר ר' יוֹסֵף־יִצְחָק קַדְרוֹנִית.
"וְקוֹסֵם?".
"גַּם לֹא טוֹב. קִבַּלְנוּ אִיּוּם עַל תְּבִיעָה מֵאֲגֻדַּת 'צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים'... כִּי הַקּוֹסְמִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּיוֹנִים כְּלוּאוֹת בִּתְנָאִים תַּת־אֱנוֹשִׁיִּים"...
"מְגֻחָךְ", הִתְפַּלֵּא מַר אַמְנוֹן. "וְאַקְרוֹבָּט? לוּלְיָן כָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה פִּעְלוּלִים?".
"חָשַׁבְתִּי עַל זֶה בְּעַצְמִי. אָז אָמְרוּ לִי שֶׁהָיָה מִקְרֶה שֶׁלּוּלְיָן כָּזֶה מִסְכֵּן נָפַל בְּאֶמְצַע הַהוֹפָעָה וְשָׁבַר אֶת הָרֶגֶל וְגָרַם לִטְרָאוּמָה אֵצֶל צְעִירֵי הַצּוֹפִים... אִם זֶה יִקְרֶה בַּתַּהֲלוּכָה שֶׁלְּךָ, אִיְּמוּ, נִתְבַּע אוֹתְךָ לְקַבָּלַת פִּצּוּיִים בִּסְכוּם שֶׁל מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל!".
"מַטְרִיפִים!", נִדְהַם גָּ'קִי. "וּמַסּוֹק?".
"זֶה? בִּכְלָל!", צָחַק ר' יוֹסֵף־יִצְחָק צְחוֹק מָרִיר. "מָצְאוּ לִי אֵיזֶה סְעִיף בְּחֹק שֶׁאוֹסֵר לְהַשְׁמִיעַ בְּמָקוֹם צִבּוּרִי רַעַשׁ מֵעַל כָּךְ וְכָךְ דְּצִיבֶּלִים... וְהַמַּסּוֹק, אַתֶּם יוֹדְעִים, מַרְעִישׁ פִּי כַּמָּה".
"תַּגִּיד, יוֹסֵף־יִצְחָק!", הִרְצִין מַר אַמְנוֹן, "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁבְּדִיּוּק הַשָּׁנָה פִּתְאוֹם כֻּלָּם, בְּלִי קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם, הִתְאַחֲדוּ נֶגְדְּךָ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ גּוֹרֵם אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת כָּל הַצָּרוֹת. הֲרֵי זֶה לֹא יִתָּכֵן!".
"טוֹב", נֶאֱנַח ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, "הָאֱמֶת הִיא שֶׁטִּפַּת נִסִּיתִי לְגַלּוֹת מֵאֵיפֹה כָּל זֶה נוֹפֵל עָלַי. וְהִתְבָּרֵר לִי שֶׁיֵּשׁ רַכָּז בִּטָּחוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, רַכָּז בִּטָּחוֹן כְּלָלִי, לֹא יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ, אֲבָל כָּל הָאִשּׁוּרִים לְתַהֲלוּכוֹת עוֹבְרִים דַּרְכּוֹ, וְדַוְקָא לִי הוּא שָׂם רַגְלַיִם כָּל הַזְּמַן. כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ נֶגְדִּי"...
הִסְתַּכַּלְנוּ בְּר' יוֹסֵף־יִצְחָק בְּתַדְהֵמָה. לְמִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת סִבָּה לִשְׂנֹא מִישֶׁהוּ כְּמוֹ ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, הָאִישׁ הָאָהוּב בָּאֵזוֹר!
מַר אַמְנוֹן קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ. "רַכָּז בִּטָּחוֹן?", אָמַר בְּנִימַת פְּלִיאָה. "אֵיזֶה מִין תַּפְקִיד זֶה? בַּחַיִּים לֹא שָׁמַעְתִּי עַל מִשְׂרָה כָּזֹאת אֶלָּא בְּיִשּׁוּבִים הַזְּקוּקִים לַהֲגָנָה מִפְּנֵי עֲרָבִים! פֹּה?! בִּירוּשָׁלַיִם?! זֶה נִשְׁמָע לִי יוֹתֵר כְּמוֹ אֵיזוֹ מִשְׂרָה שֶׁהִמְצִיאוּ כְּדֵי לְהַעֲנִיק תַּפְקִיד לְמִישֶׁהוּ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְסַדֵּר לוֹ עֲבוֹדָה... אוּלַי מִישֶׁהוּ שֶׁאַף מִשְׂרָד אַחֵר לֹא רָצָה, וְלֹא רָצוּ לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּלִי כְּלוּם? תֵּן לִי כַּמָּה דַּקּוֹת"...
מַר אַמְנוֹן הִתְקַשֵּׁר לְמִי שֶׁהִתְקַשֵּׁר, עָשָׂה כַּמָּה בֵּרוּרִים, וּכְשֶׁסִּיֵּם וְהִנִּיחַ אֶת הַמַּכְשִׁיר מִיָּדוֹ, נִצְנְצוּ בּוֹ עֵינַיִם מְלֵאוֹת צִפִּיָּה. נוּ!
"וּבְכֵן", פָּתַח מַר אַמְנוֹן בִּדְרָמָטִיּוּת, "עַכְשָׁו הַכֹּל בָּרוּר: שְׁמוֹ שֶׁל רַכָּז הַבִּטָּחוֹן הוּא: יוֹרָם!"...
"יוֹרָם? מְפַקֵּד הַכֶּלֶא הַהוּא?!", הִתְפָּרַצְתִּי.
מַר אַמְנוֹן הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ. "מְפַקֵּד הַכֶּלֶא לְשֶׁעָבַר", הִדְגִּישׁ. "הוּא כַּנִּרְאֶה זוֹכֵר אוֹתְךָ, ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, וְאֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלְּךָ לְמַר גָּ'קִי, שֶׁעָשָׂה לוֹ אֶת הַבּוּשָׁה הַנּוֹרָאָה בְּשַׁעְתּוֹ, לְעֵינֵי מַפְכָּ"ל הַמִּשְׁטָרָה וְכָל הַצּוֹפִים. בִּזְכוּת גָּ'קִי הוּא הוּדַח מִתַּפְקִידוֹ, וְתָפְרוּ לוֹ אֶת הַתַּפְקִיד הַמּוּזָר הַזֶּה. לֹא פֶּלֶא שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְךָ צָרוֹת. הַשְּׁאֵלָה מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?".
הִבַּטְתִּי סָבִיב־סָבִיב וְטָפַחְתִּי לְצִ'יקוֹ עַל כְּתֵפוֹ. "רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹחַאי מְצַפֶּה מִמְּךָ עַכְשָׁו!".
אָכֵן, אֵין סָפֵק שֶׁהַהַצְלָחָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל הַתַּהֲלוּכָה הַפַּעַם נִזְקֶפֶת לִזְכוּתוֹ שֶׁל צִ'יקוֹ. הָיוּ הֲמוֹן יְלָדִים! הֲלֹא כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁל צִ'יקוֹ, שֶׁהִגִּיעוּ עַל־פִּי הַזְמָנָתוֹ הַמְּפֹרֶשֶׁת. "אֲנַחְנוּ נִהְיֶה שָׁם וְנִרְאֶה מִי לֹא מַגִּיעַ", אִיֵּם צִ'יקוֹ עַל חֲבֵרָיו בְּרוּחַ טוֹבָה. "מִי זֶה 'אֲנַחְנוּ'?", שָׁאַל אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ וְצִ'יקוֹ עָנָה בִּרְצִינוּת: "אֲנִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹחַאי... כֵּן, כֵּן! זוֹ לֹא בְּדִיחָה. הָרַבִּי אָמַר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹחַאי נִמְצָא בְּלַ"ג בָּעֹמֶר – בְּתַהֲלוּכוֹת הַיְּלָדִים!".
בִּשְׁלַב הַהִתְאַרְגְּנוּת, ר' יוֹסֵף־יִצְחָק הָיָה עָסוּק מֵעַל לָרֹאשׁ בְּמִיּוּן וּבְצִוּוּת מוּל הַיְּלָדִים וְהַמַּדְרִיכִים. אֲבָל עַכְשָׁו, כְּשֶׁכֻּלָּם צוֹעֲדִים בִּמְסֻדָּר, קוֹלוֹת תֻּפִּים וּמִצְהֲלוֹת יְלָדִים, יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין כִּי הוּא, כָּכָה, נִרְאֶה מֻדְאָג. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נָשָׂא עֵינָיו וְסָקַר אֶת הַשֶּׁטַח, כְּאִלּוּ הוּא חוֹשֵׁשׁ מִמַּשֶּׁהוּ...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא
