שואל ומשיב / הרב יהורם חדד שליטייא

נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה

שאלה :ראובן גזל אתרוג מגינת שמעון ונטלו ביו"ט ראשון ובחול המועד פייס לבעליו ומחל לו מחילה גמורה אם מועילה מחילה זו למפרע ואמרינן דמעיקרא קנאו ונמצא יצא י"ח ביו"ט ראשון או לאו

תשובה: כתב בשויית תורה לשמה סימן קעט המחילה היא במקום פירעון ואינה חשובה כמו התרת חכם שעוקר הנדר מעיקרו אלא הרי הוא כאילו פרע לו באותה השעה שמחל לו וגם אם מחל לו ועשה קנין על המחילה עכייז זה יספיק לו לקנות האתרוג מעת הקניין ואילך אבל לא לקנותו למפרע הברכי יוסף (אורח חיים סימן תרנח אות ז )הביא את המשאת משה שאם מחל לו יוצא ידי חובה וקונה למפרע וזייל כתבו האחרונים משם מהרשדיים אייח סיי כייא, דאם מכר לולב לחבירו על מנת שלא יטלו הקהל, ונטלו, הוא והקהל כולם לא יצאו. ואם הלוקח, חזר ופייס למוכר בדמים, יצאו. ומזה למד הרב משאת משה בראשון סי' ד', במי שגזל אתרוג מגינת חבירו ונטלו ביייט, ובתוך המועד שב ורפא לו, ופייס לבעל הגינה, ומחל לו, אם תיהני ליה מחילה למפרע ויצא ידי חובה ביייט ראשון, ופשיט לה מהוראת מהרשדיים הנזי, דלמפרע קרינן ביה משלכם, ויצא ידי חובתו. עשייב. ועיין שם שהברכי יוסף שרצה להביא קצת ראיה(לשון הברייי) מהראבייד למשאת משה ובהערות על הברכי יוסף הביא שהוי ראיה הפוכה שאין יכול למחול למפרע עיין שם וכן בספר פתח עניים לחידייא סוכה דף לי הקשה על המשאת משה

שאלה גזל עצים ובנה מהם סוכה האם יצא ידי חובה

תשובה:שוייע סימן תרלייז סייג כותב שגזל עצים ועשה בהם סוכה יצא ידי חובתו ומשלם לו דמי עצים בלבד משום תקנת מריש שתקנו שכל גזל המחובר לקרקע משלם רק דמי עצים אבל אם גזל עצים ועשה בהם סוכה בטנדר כיון שלא מחובר לקרקע לא עשו פה תקנה ולא יצא ידי חובה וכותב ילקוט יוסף דווקא שדעתו לשלם את דמי העצים