סימן תל"ז - חיוב בדיקה בבית שכור
המשכיר בית לחבירו בי"ג ניסן לצורך י"ד ואילך, לדעת השו"ע אין השוכר חייב לבדוק אא"כ קנה השוכר את הבית בדרכי הקניינים (כסף או שטר או חזקה או קנין סודר), וגם מסר לו המשכיר את המפתח, לפני תחילת ליל י"ד, אע"פ שאין דעתו להכנס לדור שם עד אחרי פסח, וכן צריך השוכר לבטל את החמץ להדיא. וכן הדין אם אין לבית מנעול וקנאו השוכר. ואם השוכר חזר והפקיד את המפתח אצל המשכיר על המשכיר לבדוק, והפר"ח כתב שעל השוכר לבדוק כיון שיכול לחזור לקחתו. אבל אם השוכר לא זכה בבית, או שלא מסר לו מפתח, חייב המשכיר לבדוק, אפי' אם בהמשך הלילה נכנס השוכר לדור בבית, ואם המשכיר אינו בעיר, חייב השוכר לבדוק. וי"א שהשוכר חייב לבדוק אפי' אם לא קנה אלא רק מסר לו מפתח, דאין המשכיר יכול להכנס, וי"א שנכון להחמיר כשניהם וחלה חובת הבדיקה על השוכר והמשכיר, מיהו לכו"ע יכול אחד להיות שליח של חבירו, ויוצאים ידי חובה לכו"ע.
המוכר בית לחבירו והחזיק הלוקח בבית, אע"פ שהמפתח ביד המוכר חייב הלוקח לבדוק, כיון שאין למוכר שום זכיה בקרקע.
השוכר בית מחבירו בי"ד אחרי שכבר עבר זמן שהיה יכול המשכיר להספיק לבדוק בו, אם המשכיר או אשתו או בני ביתו נמצאים בעיר, ישאלם אם הבית בדוק, דכיון שהיה כל השנה בחזקת שיש בו חמץ אין סומכים על החזקה שנבדק כשאפשר לברר, וכן ישאלם אם ביטלו את החמץ, (ואם שאלם רק על הבדיקה א"צ לבטל). ואם אינם בעיר, הרי הבית בחזקת בדוק, ומבטל את החמץ בליבו ודיו.
השוכר בית שחזקתו בדוק, והיינו בי"ד או שאמר לו המשכיר שהוא בדוק, ונמצא שאינו בדוק, על השוכר לבדוק, ואינו מקח טעות אפי' במקום שבודקים בשכר, דניחא ליה לאיניש להתעביד מצוה בממונו, ואין המשכיר צריך לתת לשוכר את דמי הבדיקה. וי"א שבמקום שבודקים בשכר, והתנה להדיא שהבית יהיה בדוק, אם השוכר הוציא על זה הוצאות צריך המשכיר לשלם לו. ולדינא פסקו כדעה ראשונה, דיכול לומר קים לי והמוציא מחבירו עליו הראיה. ואם התנה השוכר להדיא שהוא שוכר ע"מ שהבית יהיה בדוק, דעת הפר"ח שהמקח בטל, וכ"כ המקור חיים, וצ"ע לדינא.
נאמנות עבד ואשה וקטן על הבדיקה- בית ששכרו בי"ד וידוע לנו שהמשכיר לא בדקו, ואמרו עבד או אשה או קטן שהגיע לחינוך שהם עצמם בדקוהו, נאמנים, אף אם היה שם ודאי חמץ, כיון שמדאורייתא בביטול סגי, אמנם אם כבר הגיעה שעה שישית שאין ביד השוכר לבטל אינם נאמנים וצריך לבדוק, כיון שאז חיוב הבדיקה הוא מדאורייתא. ולכתחילה אין לתת לעבד או אשה או קטן לבדוק, כיון שהבדיקה יש בה טורח גדול ויש לחוש שמא יתעצלו.
