אין דבר יותר חשוב מלימוד תורה!
לא בדיוק
יש משהו יותר חשוב מתלמוד תורה!
איך יכול להיות? הרי כל הזמן אומרים שהדבר הכי חשוב זה 'תורה' ו'תורה' ורק 'תורה'? איך אתה מעז לכפור יבבסיסי של יהבסיסי?
אז זהו שיש לי ימקורי שיש משהו יותר חשוב מילימוד תורה'.
אבל איך יכול להיות? הרי אומרים שכל יהתורמים' הכי גדולים הם היעצי חיים' של הספר תורה, אבל אלו שלומדים, זה הדבר הכי חשוב!!!
מסכת מגילה דף ג' ב' כתוב שיש משהו שהוא יותר מהדבר הכי חשוב, יש משהו שהוא יותר מתלמוד תורה! עיייש
כתוב שם שיכבוד התורה'! זה יותר חשוב מהכל!
אז זהו שיש לנו הרבה עבודה בחג ישמחת תורה' לקיים מה שנאמר שישו ושמחו יותנו כבוד לתורה"י {ואולי גם נכבד את התורה שלנו, תכבד את התורה שאתה לומד!!! אל תזלזל בה!!! אל תגיד היא לא שווה כלום יכי לא למדתי לשמה' מחובתך לכבד את התורה! גם אם זה תורה שאתה למדת!}
בשמחת תורה, נשיר כולנו את השיר ייטוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסףיי ויהיו כאלו שיתחילו להתנערווז אולי יש פה חשש שקר, כי הרי הם לא בדיוק בדרגה הזו, אז חשוב לי לומר להם משהו. הגם שלפעמים אי מי מאיתנו נכשל ונמשך לימיליון שקלי יותר מידף גמראי יש נקודה שכולנו מבינים אותה. כולנו חיים אותה. המיליון שקל הוא מרגש אותנו לתקופה, ואחר כך אנחנו שוכחים ממנו וחושבים על המיליון הבא, בהנחה שהמיליון הראשון לא נעלם לו.
תשאל אברך בן ארבעים שקיבל דירה בירושלים מהשווער שלו בחתונה, האם הוא מרגיש שמח מהכסף ההוא? הוא לא זוכר את זה... הוא רק זוכר שמחר יש לו גמייח להחזיר ואין לו מאיפה. אבל הדף גמרא שלמדנו לא הולך לשום מקום!!! גם לא עוד שבעים שנה!!! זה כולנו מבינים, זה כולנו חיים! וזה מה שאנחנו יכולים לכוון בשיר ייטוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסףיי! יהי רצון שנחיה את הפסוק הזה עד כלות!
אני רוצה לשמוח בתורה כל השנה
טיפים
אנחנו רוצים לשמוח בתורה כל השנה!
רוצים מאוד! הרי בסוף זה החיים שלנו!
אז ככה. ככל שתפתח יותר ישוטנשטיין' אתה תבין הכל! אבל אתה לא יתשמחי בתורה! אולי ישוטנשטיין' ישמח בתורה שהוא זיכה אותך, אבל אתה? אתה לא תשמח!
[ברור שמי שהוציא את הגמרא המכונה שוטנשטיין שכרו עצום, ואין בכוונתי ולו לרמוז אחרת, יתכן אפילו שהוא יכול להתקרא ממוסרי התורה בדורנו]
אבל יש לי בשורה בשבילך! יש לך ישוטנשטיין פנימיי.
איך אני יודע? כי לפעמים אני לא מבין משהו בגמרא, וכשמישהו בא לשאול אותי על הגמרא, ופתאום יש לי מה לענות לו!
נתקעת עם משהו קשה בגמרא? {לא מדבר על ביאור מילים} תנשום עמוק, תשאל את עצמך את השאלה, תתקדם קצת קדימה, תחזור טיפה אחורה, לפעמים זה חשבון שצריך להחזיק ראש בכמה מהלכים בסיפור.
אחרי שהבנת את זה מעצמך, זה שלך! זה סיפוק! זה אוטומטי מביא שמחה!
דבר נוסף שמביא לסיפוק, כל פעם שאתה לומד תביע את הדעה שלך! לא שחלילה אתה ראוי לחשוב אפילו לחלוק על ראשונים, וכייש על אמוראים, אבל בל נשכח, אתה לא יושב עכשיו 'בבית הדין' אתה לא מכריע יבסנהדרין', ומכיון שכך מחוייב אתה לומר מה דעתך.
אתה יושב ועוסק בתורה! אתה לא אוסף 'אוסף ידיעותי' אתה מנסה להתחבר לתורה! אתה חייב להגיד כל הזמן מה דעתך! והאם אתה מתחבר או לא. ברור שאם לא התחברת זה בעיה שלך, לא של הריייף ובטח לא של רב הונא, אבל ככה לומדים!
אנחנו לא רק לומדים את מה 'אבייי אמר, אנחנו מנסים להתחבר לדעתו! בשביל לאהוב את התורה, בשביל להתחבר לתורה, צריך לחבר את הדעה שלי, בשביל שיום אחד יגידו עליי יידעת תורהיי אני לא יכול לקרוא גמרא ולהבין, אני חייב להתחבר לכל יסבראי יוסברא', ככה מקבלים יישמחת התורה"י
מרן הגראמיימ שך זצייל שהיה אבי יהשמחת התורה' אבי 'הברען' בתורה, היה כועס כשהבחורים לא היו מתקיפים אותו בשיעור יימה אני מוסר שיעור למתים???